.


ת''ר פעם אחת נתקשרו שמים בעבים ונראית דמות לבנה בעשרים ותשעה לחדש כסבורים העם לומר ר''ח ובקשו ב''ד לקדשו אמר להם ר''ג כך מקובלני מבית אבי אבא אין חדושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע''ג חלקים ואותו היום מתה אמו של בן זזא והספידה ר''ג הספד גדול לא מפני שראויה לכך אלא כדי שידעו העם שלא קידשו ב''ד את החדש


את המספר 29 יום ומחצה, ושני שלישי השעה וע"ג חלקים - אנו מכירים היטב. זהו האורך הממוצע של חודשי הלבנה.

ממוצע - כלומר - יש חודשים ארוכים ממנו, ויש קצרים ממנו. וכדבריו:

אמר להם ר''ג לחכמים כך מקובלני מבית אבי אבא פעמים שבא בארוכה ופעמים שבא בקצרה


אם ניקח דוגמא, חודש תמוז התרס"ג (1903) ארך רק 29 יום, 6 שעות ו- 35 דקות (להלן: 29-6-35 ). ובעתיד, תמוז התשצ"ה (2035) יארך רק 29-6-39 .
ומנגד, טבת התשט"ו (1955) : 29-19-54 , וטבת התשל"ד (1973) 29-19-55 .

אז כט-יב-תשצג, זה האורך הממוצע. אולם דבריו של רבן גמליאל היו אחרים. הוא אמר כי קבלה בידו שאין חדושה של לבנה פחותה מאורך זה!

לכאורה, בדבריו, לא ממוצע אלא מינימום!


וכבר ראיתי מי שרצו להגיה, וטענו שמדובר בתוספת מאוחרת, או במעתיק שטעה כי לא הבין את דברי רבן גמליאל, וכהנה וכהנה. אלא שהיושר צריך לחייב את אלו שסוברים כך, לשים לב לכך שאין אסמכתא לדבריהם. בכל כתבי היד, מופיעה הגרסה כפי שהיא בידינו בדפוס,