מאחר ופעם אחר פעם מועלות לכאן אותן הטעויות, בין אם במצגות, בין אם במאמרים ובין אם בספרים, מידי פעם אביא לכאן מושג - ואנסה להסביר אותו.

נתחיל בבסיס של הבסיס:

הארץ היא כדור. כדור הארץ סובב סביב צירו, וסיבוב זה מביא אותנו ליחידת הזמן הבסיסית ביותר - היממה.

פער הזמנים שבין זריחה לזריחה, או בין שקיעה לשקיעה, או בין חצות לחצות - זו היממה.

משך היממה תלוי בשני גורמים:

1. מהירות סיבוב כדור הארץ סביב עצמו.

2. מהירות ומסלול כדור הארץ סביב השמש.


אם נעמוד על כוכב מרוחק מעל הקוטב הצפוני ונתבונן בכדור הארץ, נראה כי הוא סובב על צירו כנגד כיוון השעון, ומשלים הקפה עצמית בכל 23 שעות, 56 דקות ו-4 שניות.
למרות הנתון לעיל, 23:56:04, אורך היממה הוא 24 שעות. כלומר, היממה היא היחידה הבסיסית, ובני האדם חילקו אותה ליחידות משנה, 24 שעות. הסיבה לפער האמור - כמעט 4 דקות הפרש בין אורך היממה לבין השלמת סיבוב עצמי של כדור הארץ, נובעת מכך שכדור הארץ ממשיך גם את מסעו השנתי סביב השמש. הואיל והזריחה או השקיעה מושפעות לא רק מהסיבוב העצמי אלא גם מהמיקום יחסית לשמש, יש את הפער הזה.


מכאן, נעבור לירח, ולחודשה של הלבנה.

הירח מקיף את כדור הארץ במסלול אליפטי, משתנה וקשה לחישוב. המרחק הממוצע הוא כ-385,000 ק"מ, וההשפעה של שני הגופים הללו הדדית. כלומר, לא רק כדור הארץ הגדול משפיע על הירח הקטן - בכך שהוא 'מונע' ממנו לברוח לחלל, אלא גם ההיפך. גאות ושפל, כמו גם האטה מזערית של סיבוב כדור הארץ סביב צירו - הן ההשפעות המרכזיות של הירח על כדור הארץ.

הירח משלים הקפה סביב כדור הארץ בערך כל 27.32 ימים.

הנתון האחרון היה ידוע לקדמונינו, והמעוניין יכול לראות זאת בפירוש הראב"ע בפרשת בוא ל"החודש הזה לכם", או בספר העיבור שלו, או בהלכות קידוש החודש לרמב"ם, ועוד.

חודש נקבע לפי מצב הלבנה, כפי שרואים זאת מכדור הארץ. לירח אין אור משל עצמו, והוא מואר על ידי השמש. לפיכך, כאשר כדור הארץ נמצא בדיוק באמצע בין הירח והשמש, נוכל לראות ירח מלא - כל הצד שלו מואר - וכאשר הירח נמצא בדיוק בין השמש והארץ - לא נראה כלום.
זו הסיבה לכך שליקוי ירח יקרה אך ורק באמצע החודש, ואילו ליקוי לבנה - רק בראש חודש.

אם הירח מקיף את הארץ כל 27.32~ ימים, מדוע אורכו של חודש ממוצע גדול מכך ביותר מיומים?

ובכן,
מצב הלבנה, כפי שרואים מכדור הארץ, תלוי במיקום היחסי של הלבנה מול הארץ, ובמיקום יחסית לשמש - כפי שהוסבר לעיל. מאחר והמסלול של הירח אליפטי ומשתנה, יש חודשים שאורכם - האסטרונומי - בערך 29.25 ימים, ויש כאלו שאורכם בערך 29.7~.
במהלך 27 הימים בהם הירח מקיף את הארץ, שניהם ממשיכים לזוז במסע השנתי, סביב לשמש. בשל תזוזה זו, הזווית בה יכול הירח לעמוד יחסית לשמש - משתנה, וכמו בעניין אורך היממה - כך גם בעניין אורך החודש.


לסיכום:
הירח מקיף את הארץ כל 27.32 ימים לערך. במהלך תקופה זו, ממשיכים הירח והארץ לנוע סביב השמש, ולכן אורכו של החודש - הזמן ממולד עד מולד - ארוך יותר, ומגיע ליותר מ-29 ימים.

עד כאן - הסבר לגבי טעות מספר 1, הבלבול בין משך הקפת הירח את הארץ לבין אורכו של חודש עברי.