ראו כאן ערך טבריה באתר דעת.
אציין שבכתבי יוסף בן מתתיהו כתב שהעיר נבנתה מתחילה על אזור בתי הקברות של הערים העתיקות חמת ורקת, בית קברות ששכן ביניהם ולפי הגמרא היה המרחק בין חמתן לטבריה מיל עכ"פ בתחילתה.
יוסף מציין שבגלל טומאת הקברים נמנעו יהודים בכלל ות"ח בפרט מההתיישבות בטבריה.
מתי אם כן הפכה העיר למקום תורה?
רמז לכך נמצא בסיפור יציאתו מהמערה של רשב"י (שבת מג:)
רשב"י... אמר הואיל ואיתרחיש ניסא איזיל אתקין מילתא ...אמר איכא מילתא דבעי לתקוני? אמרו ליה איכא דוכתא דאית ביה ספק טומאה ואית להו צערא לכהנים לאקופי אמר איכא איניש דידע דאיתחזק הכא טהרה א"ל ההוא סבא כאן קיצץ בן זכאי תורמסי תרומה עבד איהו נמי הכי כל היכא דהוה קשי טהריה וכל היכא דהוה רפי צייניה אמר ההוא סבא טיהר בן יוחי בית הקברות...
מקובל לזהות את אותו אתר כטבריה וע"כ בפיוט על רשב"י שרים "טיהר את עיר טבריה".
האם טבריה מוקפת חומה מימות יהושע?
פשוט לפי הנ"ל שלא, כיוון שהוקמה רק בימי הורדוס אך השאלה היא כזאת:
כיוון שטבריה היתה בסמיכות (בתוך מיל) הן לרקת והן לחמת והן ערים עתיקות מימות יהושע הרי שיש לה דין "סמוכה לכרך" וצריך לקרוא בה בטו' (כך סבר רבי).
אומנם חזקיה הסתפק בדינן של חמת ורקת עצמן שמא מה שהיו מוקפות חומה בימי יהושע לא כלל את צד הים וממילא יש ספק אם יש להן דין כרך לעניין מקרא מגילה, מתוך ספק זה נולד הספק בדינה של טבריה עצמה שהיא הייתה מקום המגורים בזמן רבי וחזקיה בעוד שחמת ורקת חרבות היו באותה תקופה.
מכאן אגב ראיה לשיטת תוס' שכרך שחרב עדיין דין כרך לו ולסביבותיו ולא כרש"י.