מתני'
אין מוליכין לבית האבל; לא בטבלא ולא באסקוטלא ולא בקנון אלא בסלים.
ואין אומרים ברכת אבלים במועד, אבל עומדין בשורה ומנחמין ופוטרין את הרבים.
אין מניחין את המטה ברחוב שלא להרגיל את ההספד, ולא של נשים לעולם מפני הכבוד:


ולא של נשים לעולם - היינו בכל השנה, לא רק במועד.


אבל מסתבר שאשה הראויה לכך - מספידים ברחובה של עיר. שכן כך ראינו במסכת ראש השנה כה. כשרצה רבן גמליאל להראות לעם שלא התקדש עדיין החודש, שכאשר מתה אמו של בן זזא, הספידה רבן גמליאל "הספד גדול" - כדי להמחיש לעם שלא ראש חודש. בר"ח לא היו מספידים, ביום חול - כן. וכפי שנכתב שם במפורש:

ואותו היום מתה אמו של בן זזא והספידה ר"ג הספד גדול לא מפני שראויה לכך אלא כדי שידעו העם שלא קידשו ב"ד את החדש



"לא מפני שראויה לכך", היינו, אם היתה ראויה לכך - היה מספידה הספד גדול.