קא.

א. בזה אחר זה פטור. פירש"י דהוו ב' התראות וכל א' התרא"ס ולר"י לש"ה. לכ' משמע דאף אם יאמר לו בבת אחת אם תכה את זה וגם את זה תעבור ממ"נ, מ"מ זה ייחשב לב' התראות כיון דעל ב' מעשים נפרדים הוא מתרה, ממילא יש כאן בעצם ב' התראות מחולקות. ואכמ"ל.

ב. מה למעלה שאין בה שותפות. קיצרו ולא פירשו מנא לן הא גופא דברכה כלפי שמיא ביחד עם ברכת הדיוט אינה מחייבת.

קא:

ג. ואידך ההוא לעיני מאי עביד ליה. לכ' צ"ב דהא אמרי' דלכו"ע נפקא לן מזה פרט לסומין, אלא דר"י מפיק מיניה פרט להדיוטות ממילא. ולכאורה היה צריך להקשות מדוע רבנן לא נפקא להו מלעיני כר"י. ואולי בדוחק זו כוונת הגמרא להקשות, ולפ"ז עיקר התי' הוא דכיון דלעיני בא לומר שיראו הרוק, א"כ באמת היה אפשר דבעינן סנהדרין ולא הוצרך ללמד שלא יהיו סומין. (אלא דלפי האמת דלא בעינן סנהדרין, ילפי' מכאן תרוייהו, שלא יהיו סומין ושיראו הרוק).

ובכל זה יל"ע אי מנוקין ממום הוא רק בסנהדרין ולא בכל בית דין, א"כ מה הראיה של ר"י, הא שפיר י"ל דהדיוטות פסולין ובעינן דיינים מומחין וסמוכין, אבל בעי' קרא לפסול סומין לחליצה כיון דשאר דיינים דעלמא כשאינן סנהדרין א"צ להיות פקחין.

ד. צריכי דייני למיקבע דוכתא. לכ' דיינים שיש להם מקום קבוע סגי, וא"צ לקבוע מקום שונה לחליצה. וקצת משמע הכי מדנפקא לן מהשערה, דהוא מקום הקבוע לישיבת הזקנים כדאיתא בכמה מקומות.

ה. ואנא גר אנא. משמע דאע"ג דהיו ג' בלעדיו וסגי בזה מדינא, וקרא לו להצטרף לחמישה דהם רק לפירסומא, מ"מ היה פסול. ואפשר דאחרי שקובעים חמישה, כולם דייני חליצה אע"פ דסגי בשלושה, ונפסל כל הב"ד כיון דהוי א' מהם פסול, כעין עד שלישי פסול לעדות.