אבל חכמים אומרים: איש כתיב בפרשה, אשה - בין גדולה בין קטנה. מאן חכמים? רבי יוסי היא. . .
אדהכי אתא רבי למתיבתא, אינהו דהוו קלילי יתיבו בדוכתייהו, רבי ישמעאל ברבי יוסי אגב יוקריה הוה מפסע ואזיל. אמר ליה אבדן: מי הוא זה שמפסע על ראשי עם קדוש? אמר ליה: אני ישמעאל בר' יוסי שבאתי ללמוד תורה מרבי. אמר ליה: וכי אתה הגון ללמוד תורה מרבי? אמר ליה: וכי משה היה הגון ללמוד תורה מפי הגבורה? אמר ליה: וכי משה אתה? אמר ליה: וכי רבך אלהים הוא? אמר רב יוסף: שקליה רבי למטרפסיה, דקאמר ליה רבך ולא רבי. אדהכי אתיא יבמה לקמיה דרבי, אמר ליה רבי לאבדן: פוק בדקה. לבתר דנפק, אמר ליה ר' ישמעאל, כך אמר אבא: איש כתוב בפרשה, אבל אשה - בין גדולה בין קטנה. אמר ליה: תא, לא צריכת, כבר הורה זקן. קמפסע אבדן ואתי, אמר ליה רבי ישמעאל בר' יוסי: מי שצריך לו עם קדוש יפסע על ראשי עם קדוש, מי שאין צריך לו עם קדוש היאך יפסע על ראשי עם קדוש? אמר ליה רבי לאבדן: קום בדוכתיך. תאנא: באותה שעה נצטרע אבדן, וטבעו שני בניו ומאנו שתי כלותיו. אמר רב נחמן בר יצחק: בריך רחמנא דכספיה לאבדן בהאי עלמא.

לכאורה כל המעשה עם אבדן הובא בדרך אגב רק לצורך הדין שבחליצה היבמה יכולה להיות קטנה, ורק היבם צריך להיות גדול.
אך אפשר לפרש את הקשר של המעשה לסוגיא ולדין זה באופן עמוק יותר.
הדין שדווקא היבם צריך להיות גדול, והבימה יכולה להיות קטנה, נראה תמוה לכאורה. שהרי היבמה היא זו שעושה את מעשה החליצה, והיבם רק עומד בלי לעשות מעשה. לכן מסתבר היה יותר שהיא היתה צריכה להיות גדולה - כדי שתהיה לה דעת, ודווקא הוא לא היה צריך להיות גדול.
וזה הקשר למעשה: לכאורה מבחינת המעשה היה נראה בתחילה שרבי ישמעאל ברבי יוסי הוא זה שפוסע על ראשי עם קודש, כמו שאבדן מעיר לו. אך מסקנת המעשה, כמו שרבי ישמעאל עונה לו, שאנו מסתכלים על התכלית של הפסיעה. ולכן דווקא רבי ישמעאל ברבי יוסי עשה כראוי, כי תכליתו ללמוד תורה מרבי, ועם קודש צריך לו. ודווקא אבדן, שהעיר לו בתחילה, הוא זה שפסע בלי תכלית, שהרי עם קודש אינו צריך לו.
וזהו טעם החילוק בין היבם ליבמה בחליצה, והביאור למה דווקא האיש צריך להיות גדול: אמנם מבחינת המעשה היבמה היא זו שעושה את מעשה החליצה, אך אנו דנים ע"פ התכלית, ותכלית החליצה היא שהיבם מתיר את היבמה (לכן לקמן קו. לשון הגמרא היא "חלוץ לה", אפילו שמבחינת המעשה היא זו שחולצת), לכן הוא זה שצריך להיות גדול ולא היא.