1)לגבי חליצה מביא רש"י את המ"מ בפרק החולץ וכו' כולל ציטוט חלקי
2)לגבי הבאת שלום מביא מ"מ כללי במסכת קידושין
3)ולגבי הפרת נדרים לא מביא מ"מ

הסבר אפשרי
1)לחליצה ראוי להסתכל שוב בפרק החולץ בכדי להבין דהרי אף היבום הוא מצוה וא"כ עולה מאליה השאילה מה השתנה ושם בגמרא מבואר
2)בכדי שלא נטעה מן הזכרון למ"מ בשבת דף קכ"ז ששם גם מוזכר מנין של שלשה ושישה ומוזכרת משנה זו של הבאת שלום אבל לא מוזכר רב אבהו
(עוד יתכן שרמז רש"י בכך לחלק הנוסף שאינו כתוב במשנה בפאה ששם כתוב הבאת שלום בין אדם לחבירו ולא מוזכר שם בין איש לאשתו וזה רש"י רמז במסכת קידושין והוא עיקר הרדיפה להשכנת שלום בית)
3)מאמר זה של כל הנודר מופיע בלשון זה בדיוק במסכת גיטין , אבל במסכת נדרים מופיע שלש פעמים מאמר זה בלשון קצת שונה דף כב הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו מקריב עליו קרבן דף נט הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו מקטיר עליה תרומה דף ס הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו מקטיר עליה, וע"כ רש"י לא ציין מ"מ

(עוד ענין שאפשר שרמז בכך בדרך אגב בפשט הדברים וסידורם הראשון חליצה שהוא החידוש היותר גדול שחליצה היה צריך הכי להסביר את החידוש בכך דהרי היא מצוה שכנגד מצוה יבום, השני הבאת שלום שאינה ממש מצוה מן התרי"ג אלא נדרשת בעיקר על מתן שכרה שלכן כדאי להתעסק במצוה זו ועוד שהוא תיקון העולם (וכך גם קידושין הם מצוה של תיקון הולם וזה רמז נוסף במ"מ) והשלישי שהוא החידוש הכי פחות ואין צריך בדווקא להוסיף ולעיין בגמרא עצמה שאין בכך שום תוספת הסבר והדברים ברורים שהרי עוסק במניעת עבירה ממש כפי שרש"י הביא את הפסוק וכי תחדל לנדור, (ובכך יתכן שרש"י גם רמז שלא צריך להגיע לאיזה לימוד גז"ש נוסף כמו שתוס' מביא כי הדברים פשוטים וברורים מהפסוק עצמו וממאמרו של רבי נתן)