"חלב למאי ניחוש לה? אי משום איחלופי, טהור חיור טמא ירוק.
ואי משום איערובי? ניקום! דאמר מר: חלב טהור עומד, חלב טמא אינו עומד.
אי דקא בעי לגבינה ה"נ, הכא במאי עסקינן, דקא בעי ליה לכמכא".

נשאלת השאלה הפשוטה: אם מדובר בתערובת של חלב כשירה וחלב טמאה, באופן שזה עדיין נראה לבן, אם כן מסתבר שהרוב הוא של טהורה, ואם כך, למה לחשוש, הרי הטמא בטל ברוב?

אגב, נראה שבזמן הגמרא לא היו שותים חלב. כי הגמרא מדברת על כמכא, תבשיל ששמים בו חלב. היתה הגמרא יכולה לומר בפשטות שרוצה לשתות את החלב.