בסוגייתנו מובא:

במאי קמיפלגי?

אמר שמואל:
כגון שנמצאת אחת מהן שדה שאינה שלו ובבעל חוב מאוחר שקדם וגבה קמיפלגי -
ת''ק סבר מה שגבה לא גבה, ובן ננס סבר מה שגבה גבה.

(אמר) ר''נ אמר רבה בר אבוה:
דכולי עלמא מה שגבה לא גבה,
והכא בחיישינן שמא תכסיף קמיפלגי -
מר סבר חיישינן שמא תכסיף, ומר סבר לא חיישינן שמא תכסיף.

אביי אמר:
דאביי קשישא איכא בינייהו,
דתני אביי קשישא: יתומים שאמרו גדולים ואין צ''ל קטנים -
ת''ק לית ליה דאביי קשישא, ובן ננס אית ליה דאביי קשישא.

התקשיתי בשני דברים:
1 - מה פירוש המילה "תכסיף"? לא מצאתי פירוש למילה זו במילון של ע"צ מלמד [והסיבה לכך, כפי שנמסר לי מר' עזריאל לוי: "הכרטיסיה של המילה נשכחה בזמן ההעתקה"], אך מצאתי שם הטיות אחרות של שורש זה (לדוגמא: איכסיף), ומכולם עולה שהפירוש הוא מלשון "בושה". אך מרש"י בסוגייתנו עולה שאולי פירוש המילה אחרת לחלוטין (שכתב: שמא תכסיף הרביעית הזאת את השדה שהיא גובה דכי חזיא דלא משבעינן לה ידעא דהדרא שלישית עילוה כשיטלו מה שבידה ולא חיישא הך רביעית לאשבוחי לארעא).
2 - מדוע ר"נ בשם רבה בר אבוה היפך והקדים קודם את ביאור דעת בן ננס לפני ביאור דעת ת"ק?

לאחר זמן מצאתי בשולי גליון הגמרא שלי שהבאתי את דברי אוצה"ג שכתבו כדלהלן, ובכך הקושיה הראשונה מתיישבת:
חיישינן דילמא מיכספן אלמנות ראשונות ומיפחתן כיון דאינין משתבען בב"ד ומתגנין והיא אחרונה לא מתגניא ולא מיתכספא...

---------------

ובענין לשוני אחר - שגם בו התקשיתי - מצאתי בשולי גליון הגמרא שלי הערה זו:
בהמשך הסוגיה על הביטוי "לאו בעל דברים דידי את", כתב הריטב"א [בנוגע לפירוש רש"י על הסוגיה]: לשון לאו בעל דברים דידי את אינו מתפרש כאן כמו בשאר מקומות שבתלמוד, אבל יש לשונות הרבה שפירושן מתחלף. [אך ראו בר"ן על הרי"ף שביאר אחרת מרש"י ואז אין צורך בדברי הריטב"א]