ב'כלבו' (כנראה המהדורה הראשונה לספר 'ארחות חיים' לר' אהרון ב"ר יעקב הכהן, בן המאה ה-14 מפרובנס), המביא תשובות גאונים בעניין נוסח תפילת כל-נדרי בערב יום כיפור (סימן סח):
ונשאל גאון בהאי ענינא וזהו תורף השאלה והתשובה: וששאלתם אם יכולים הצבור להתנות ביום הכפורים כל נדרים שנודרין משנה זו לשנה אחרת. (מסכת) נדרים אין נשנית בשתי ישיבות היום יותר ממאה שנה, וכן אמר רב יהודאי גאון נהורא דעלמא ז"ל: דאנן לא גרסינן נדרים ולא ידעינן לאסור ולהתיר בה לא נדר ולא שבועה ואין ראוי לא בישיבות ולא בכל מקום להתיר נדרים לא בראש השנה ולא ביום הכפורים, אלא שמענו שבשאר ארצות אומרים כל נדרי. עד כאן לשון הגאון בעל ספר העתים ז"ל שכתב בחבורו דעתו ודעות הגאונים אחרים ז"ל.

מדוע לא למדו מסכת זו?

----------

[בתפארת ישראל אבות פ"ב מ"ד כותב שזה ממהדורה קמא של רב אשי.
אמנם בחת"ס בחולין ל"ג כותב שמסכת נדרים היא בתרא לעומת כל הש"ס.]