שלום לכולם, אשמח לתשובתכם.

המשנה בדף ט. עוסקת ב"נדר איסור" - קבלת איסור על אכילת כיכר לחם (ומצורפת גם קבלת נזירות, ושבועה שאינו אוכל)
ותולה את זה במעין תנאי על "נדר\נדבת הקדש"- בענין הבאת קרבן.
הגמרא מקשה על לשון המשנה "כנדבותם-נדר בנזיר ובקרבן" - שיש כאן ערבוב נדר ונדבה, ומשנה את הלשון ל"כנדבותם -נדב בנזיר ובקרבן".
וכאן שאלתי - לפי מה שפתחתי אין בכלל מקום לשאלה. אנו עוסקים ב"נדר איסור", שתלוי ב"נדר הקדש" או ב"נדבת הקדש". וא"כ מה שואלת הגמרא?

[להבהרה נוספת- המושג "נדר" מקבל משמעויות הפוכות בין ענין הקדש וענין איסור.
בהקדש - "נדר"-"הרי עלי",חל על הגברא, למול "נדבה"-"הרי זו"-על החפצא
באיסור - "נדר"-אוסר את החפצא על האדם, ו"שבועה"-אוסרת את הגברא מהחפצא (דף ב:)]