אמר ר' ירמיה אמר רבי יוחנן המודר הנאה מחבירו מותר להשקותו כוס של שלום.
מאי ניהו?
הכא תרגימו כוס של בית האבל במערבא אמרי כוס של בית המרחץ:

לכו"ע מותר למודר להגיש "כוס של שלום" למדיר
ונחל' בבל וא"י במהותה של אותה "כוס שלום" אם זה כוס לאבל או למתרחץ במרחץ.

אומנם מדוע הותרה הנאה זו וכן מה השייכות של כוס אבלות או מרחץ לשלום?

נ"ל שבניגוד להנאה רגילה הבאה לאדם שמשרתים אותו, שאז השירות יוצר הנאה אגואיסטית של מקבל השירות, בכוס של שלום התוצר אינו הנאה פרטית אלא עשיית שלום. מדבר זה וודאי שלא יכול אדם להדיר עצמו או את העולם, טכנית- נדר לא תופס כי זה "דבר שאיננו ממשי" ושבועה כי זה מצווה.
מהותית- הנדר חל על התנהלות בין בנ"א שיש שלום בינהם והינו הבסיס לחברה המקיימת דיני נדרים.
במה נחל' בני בבל וא"י?
לבני בבל השלום האמיתי היסודי מגיע רק בשעת האבל שבה כל הנוכחים רואים למול עיניהם אפסותו של אדם ושתקוותו רימה ותולעה וממילא בטלות הקנאות והמחלוקות (הבסיס לנדרי איסור) וחוזרים למצב היסודי של "כאיש אחד בלב אחד".
בא"י יודעים שלא רק צרת מוות יכולה לאחד את בנה"א אלא די להם בהסרת המלבושים החיצוניים (בגדים=כבוד) וכבר רואים הכל שאין חילוק בינהם ובטלות המחלוקות