ר' טרפון אשכחיה ההוא גברא בזמן שהוקפלו המקצועות דקאכיל, אחתיה בשקא ושקליה ואמטייה למשדיה בנהרא
אמר לו אוי לו לטרפון שזה הורגו
שמע ההוא גברא שבקיה וערק
אמר רבי אבהו משום ר' חנניה בן גמליאל כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על דבר זה אמר אוי לי שנשתמשתי בכתרה של תורה

לפי גרסתנו ולפי דברי הראשונים שכאן, ר' טרפון אמר רק "אוי לו לטרפון שזה הורגו"
אומנם אם כן לא מובן למה הצטער על כך שניצל בגלל תורתו, הרי היכן הזכיר התורה וכיצד נשתמש בה?
וא"ת כדברי הראשונים ש"שנשתמשתי בכתרה של תורה. שהניחו אותו האיש בשביל כבוד תורתו:"
הרי שיוצא שדבר זה חמור מאד ובלתי ניתן להזהר בו שהרי כל פעם שכיבדו את ר' טרפון (למשל שקמו לכבוד תורתו) הרי שהתחייב בנפשו ואע"פ שלא דרש כלל שיכבדוהו ולא הזכיר תורתו! ועוד יוצא שכל דיני הכבוד שיש לת"ח אומנם מצווים בהם ישראל אך בכך מחייבים הת"ח מיתה ח"ו.
כמובן שדבר זה בלתי מתקבל על הדעת כלל.

ע"כ נ"ל ליישב קצת בתיקון גרסה:
אמטייה למשדיה בנהרא
אמר לו אוי לו לר' טרפון שזה הורגו
שמע ההוא גברא שבקיה וערק
להצעתי הזכיר ר' טרפון עובדת היותו רבי במטרה מודעת לגרום לחרטה אצל ההוא גברא. והצטער לאחר זמן כיוון שיכל להזכיר עובדת היותו עשיר ובכך לשכנעו לעוזבו והוא העדיף "לחסוך כסף" ע"י שימוש ב"כבוד תורה" וע"ז הצטער.