רש''י במקומות אחרים מסביר שההרים לא נאסרו, ולמרות זאת ישנו כאן שם ע''ז, והתלוש שלהם נאסר .

אך תוס ורש'י כאן' מסבירים שלא נתפס שם ע''ז על ההרים הואיל ותקרובתן לא נאסרה .

ומביאים התוס' ראיה בהגמרא בחולין שמשמע ממשנתנו שהשוחט לשם הרים אינו
נעשה זבחי מתים ליאסר בהנאה, ומקשה שם הגמרא מברייתא ששוחט לשם הרים שחיטתו נעשית זבחי מתים .

ומתרצת הגמרא שם הא דאמר להר הא דאמר לגדא דהר

כלומר להר שהוא מחובר אין התקרובת נאסרת.
ולגדא דהר שהוא תלוש
ומקשה הקה''י מדף מ''ו שנחלקו באבני הר שנדלדלו אי דינם כהר שאינו נאסר בנעבד.

והסוגיא לומדת בהצד השווה ממחובר ובע''ח שאינם נאסרים שכל דבר שאין בו
תפיסת יד אדם ופירש''י דאין לתלות ולומר ששם מחובר גורם שלא יאסר שהרי בהמה איננה מחובר.
ואין לומר ששם בע''ח גורם שהר יוכיח.

וממילא אם הדבר תלוי בתפיסת יד אדם מדוע בשוחט לשם גדא דהר נאסרה
התקרובת ,הרי אין בו תפיסת יד אדם?

ומתרץ הקה''י שיש שני דינים ההר אינו נאסר הואיל ואין בו תפיסת יד אדם
אך בתקרובת לא ניתן לומר זאת הואיל והיא תחת יד האדם .
אלא הואיל ובמחובר אין שם ע''ז התקרובת לא נאסרת.

ולכן בתקרובת צריך להגיע לכך שאין שם ע''ז כאן וזהו דווקא בעבודת מחובר
אך לא בתלוש ששם ישנו שם ע''ז.אע''פ שאין בגדא דהר תפיסת יד אדם.

אודה למישיוכל להביא את דברי הקה''י בלשונם
אך צ''ב בדבריו מדוע אין כאן שם ע''ז ומהו טעם הפטור