ואלו שב''ד מקנין להן מי שנתחרש בעלה או נשתטה או שהיה חבוש בבית האסורין לא להשקותה אמרו אלא לפוסלה מכתובתה ר' יוסי אומר אף להשקותה לכשיצא בעלה מבית האסורין ישקנה:

בשיעור הדף היומי אונליין נשאלתי מדוע (והאם בדוקא) רבי יוסי נקט "אף להשקותה לכשיצא בעלה מבית האסורין ישקנה" ולא נקט גם "כשיתרפא מחרשותו אי יתרפא משטותו"?

כפי שהצענו בשיעור, כך מצאתי בתוספתא (ה/ג), שאין הכי נמי לדעת רבי יוסי הוא הדין אם היה חרש ונתרפא או שוטה ונתרפא משקה אותה על סמך הקינוי של בית דין.