ראו מה שהביא הראל שפירא בעניין.
מי שזוכר ונדמה לי שכבר העליתי בעבר בפורום, אך אינני זוכר מתי ובאיזה הקשר :
מסופר על הגר"א ( קראתי בתור נער ב'שרי המאה' לרב מימון ז"ל ) שאמר שרק האותיות גט אינן מופיעות בפרשת התמיד מפני שהקשר בין הקב"ה לעם ישראל הוא קשר מתמיד ובל יינתק. עיי"ש.
בעקבות זה, חפשתי ומצאתי שהפעם הראשונה בתורה בה מופיעות אותיות אלו יחד באותו פסוק היא : וַיַּעַשׂ אֱ-לֹקים אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים. ומיד אחרי עשייתם נפרדו שני המאורות אחד ליום ואחד ללילה...
והפעם הראשונה בה הן מופיעות בשתי מלים סמוכות היא :וְגַם-לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת-אַבְרָם הָיָה צֹאן-וּבָקָר וְאֹהָלִים. ומיד אח"כ :וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-לוֹט אַל-נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ. הֲלֹא כָל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה.
ועוד פעם מפורסמת : וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר.
הנה כי כן במקומות לא מעטים מיד לאחר שמופיעות אותיות אלו יחד, מופיעה הפרדה. תופעה זו שכיחה בתורה ולא אלעה את המעיינים בציון מקומות נוספים, המעוניין יחפש בעצמו,
אך אם אינני טועה המתיק זאת בעל תהלים כאשר בתהלים יש דווקא צירופים כאלו של חיבור והזכורים לי הם המצטרפים לתהילת ה' מהתפלה בכל יום:אֵשׁ וּבָרָד, שֶׁלֶג וְקִיטוֹר; רוּחַ סְעָרָה, עֹשָׂה דְבָרוֹ. ויש עוד כאלו ואכמ"ל.