הובאו הדברים בשם רבי יוחנן
עבד יכול לקבל גט שיחרור עבור עבד אחר מיד רבו של האחר אך אינו יכול לקבל גט שיחרור עבור חבירו אם שניהם של אותו האדון.
רש"י במקום מבאר את ההבחנה בין 2 המקרים ובכל אופן , כיצד יובן ההבדל בין המקרים שהרי בשני המקרים העבד אינו מקבל גט שיחרור לעצמו אלא להעבירו לעבד אחר ומדוע בשני עבדים לאותו האדון הדימוי שרש"י מביא - כאילו האדון העביר את הגט מידו האחת לאחרת והעבד המקבל לא יכול למסור הלאה (כאילו העביר מיד ימין ליד שמאל ושמאל ביצעה את המסירה הסופית) ?
האם נכון להבין כי ברגע שלאדון אין כלל כוונה לשחרר את עבדו (השליח) שממילא אין לו שליטה בענין זה , באותו הרגע מתבטלת יכולתו להיות שליח בכה"ג (כמו בגיטין וקידושין) ?