בבירור השיטות של רבי מאיר ורבי יהודה לגבי קנס שוגג אטו מזיד יש נקודה מעניינת, ואשמח לדעת אם יש למישהו תובנה או הסבר עליה:
בשלב הראשון הגמרא אומרת שרבי מאיר קונס בדרבנן, ששם צריך חיזוק ולא בדאורייתא, ורק במנסך הוא קונס משום חומרא דע"ז.
ורבי יהודה קונס רק בדאורייתא משום ואל בדרבנן שזה יותר קל.
ובמנסך אינו קונס כי משום חומרת ע"ז בדילי מינה.

כבר כאן רואים שר"מ קונס לפי העיקרון של היכן צריך חיזוק ולא מה יותר חמור
ואילו רבי יהודה קונס לפי החומרא,
אך במנסך שיטותיהם מתהפכות...
רבי מאיר כן קונס כי זה חמור ורבי יהודה לא קונס כי בדילי מינה או במילים אחרות - לא צריך חיזוק...

וכן בהמשך בדיון על שביעית מול שבת -
לרבי מאיר לא קונס שבת - כי לא נחשדו ישראל על שבת ובעצם לא צריכה חיזוק.
אך רבי יהודה שבת קונס כי היא דאורייתא, חמורה אך שביעית לא קונס כי היא חמורה בעיניהם, ובעצם אינה צריכה חיזוק.. אך לפי העיקרון שקונס לפי החומרא אדרבה בשביעית צריך לקנוס יותר??

אשמח לביאור.

יאיר