מובאת הלכה של ה'אגרות משה' על חבישת כיפה כאן בפורטל (יחד עם עוד שני מקורות נוספים המביאים עוד דעות וכו').

בתשובה לשאלה "אם מותר לילך בגלוי ראש לצורך פרנסתו" פוסק 'האגרות משה', לשאלת אדם בחו"ל, שמותר כאשר חבישת כיפה יכולה לפגוע בסיכויי הקבלה לעבודה או לפגיעה מסויימת אחר הקבלה לעבודה, משום שיש כאן הפסד ממוני גדול שדינית אינו מחוייב בו [אף שתנאי זה, של אי חבישת כיפה, לאו דוקא מפורש בחוזה ההעסקה].

כשנוהגים לפי הפסק בחו"ל זה פשוט (לא לעבוד בשבת בהסכם, לא צריך מטבח כשר וכו'), אני שואל האם יש מציאות לפסק זה גם בארץ ישראל בימינו?

(וסתם הרהורי לב: אנו רואים בימינו, בעיקר (?) בני נוער, שהיחס בין הקוטר הקטן של הכיפה שלהם ליראת השמים ולמסירותם לעם ולארץ נמצא ביחס הפוך, ומאידך לא עלינו עבריינים עם כיפה גדולה שחושבים שהכיפה מוכיחה על צדיקות החובש אותה.
להבדיל מאלה האחרונים, יש את אחינו שלא חובשים כיפה כלל וביניהם צדיקים וישרים).