עפ"י שוטנשטיין בדף לה:, הערה 14 עולה להבנתי שאין ראיה לדבריו
שלדעת הרמב"ם רהיטני הוא סוג של מלקט
(עפ"י המקור שהוא מביא).

א.
להלן ציטוט שוטנשטיין בעמוד 2 של דף לה:
14. רש״י מפרש שמלקט ורהיטני הם סוגים של מקצועות (כלי החלקה): המלקט משמש לצחצוח נרתיק החרב. וברהיטני משתמשים עושי תריסים: אולם הרמב׳־ם (בפירוש המשנה מכות ג, ה) מפרש שמלקט ורהיטני הם סוגים שונים של צבתות (מלקחיים).
ב.
לפי שוטנשטיין זה הרמב"ם מפרש שמלקט ורהיטני הם סוגים שונים של צבתות.
ג.
עכשיו נשווה היגד זה לפירוש המשנה לרמב"ם במסכת מכות פרק ג משנה ה:
"....ורהיטני, ברזל שאינו משרש את השער וכורתו מעיקרו. ומלקטת, המלקחים, ואין הלכה כר' אלעזר".
ד.
אני, לפחות, לא מצליח לזהות בדברי הרמב"ם שמשמעות המילה 'ברזל' מחייבת או מרמזת ש'ברזל' הוא סוג של מלקט/פינצטה - ויותר מכך, לענ"ד, ההמשך בפירושו של הרמב"ם, המופרד עם פירוש שונה, שאומר "ומלקטת, המלקחים,..." מוכיח שרהיטני אינו סוג של מלקחיים! - (אחרת המשפט היה צריך להיות בנוי במבנה שונה כדי להגיד שמלקטת ורהיטני הם סוגי מלקחיים). מכאן שאין לקבוע שלדעת הרמב"ם רהיטני הוא סוג של מלקט.
ה.
אם מה שכתבתי לעיל נכון, הרי שגם מה שמובא בהערה 16: "... המאירי מבאר על פי דרכו של הרמב"ם שהמלקט והרהיטני הם סוגי מלקחיים..." אינו מדוייק, ויש לראות את דברי המאירי כעומדים בפני עצמם ואינם עפ"י הרמב"ם (הפעם....).
ו.
... ובכל מקרה:
בהערה 16 (הקשורה לנ"ל) נופלת ט"ס כשהוא מפנה שם להערה 13 במקום להערה 14 ...