את השאלה הבאה:

"איך אפשר להאמין לחכמים אם הם מחייבים לפסוק לצבור ההיפך מן הלכה? ואיך מותר להמון ‏ללמד דף יומי אם נתקלים בתופעות כאלו בחז"ל? האם זה לא יביא את ההמון לזלזל בדברי חז"ל? ‏ההמון יוכל להגיע למסקנה: "מי יודע אם מה שהם פסוקים לנו זו באמת ההלכה?".

הרקע לשאלה הוא דברי רבי יוחנן בדף לט עמוד א:
" אמרי חריפי דפומבדיתא: אין ערלה בחוצה לארץ. שלחה רב יהודה לקמיה דרבי יוחנן; שלח ליה: סתום ספיקא ואבד ודאה, והכרז על פירותיהן שטעונים גניזה, ..."

אפשר כמובן להשיב מיד על שאלת אליצפן תשובה שלמה ע"י ציטוט הכלל הידוע ומפורסם: "הלכה ואין מורין כן", לצרף עוד דוגמאות בהן חכמים אינם מפרסמים ל"המון" את ההלכה המתירה, ואף מונעים אפשרות זו (ובלשון אליצפן: "מחייבים לפסוק לצבור ההיפך מן הלכה"), ועל כך להוסיף: כבר ידוע ומפורסם שסיבת חכמים בהנהגה של "הלכה ואין מורין כן", שהיא נעשית מפני תיקון העולם, שמירה על חיי חברה תקינים, מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, מחשש שההמון יבוא לידי זלזול כתוצאה מעשיית אותו דבר המותר עפ"י ההלכה וכדו'.
כך הוא המקרה כאן כשרבי יוחנן הורה שספק עורלה בחו"ל מותר.

אפשר גם להשיב כיהודי טוב, בשאלה ואפילו מהדף עצמו, ואפילו באותו סגנון של שאלת אליצפן:איך יכול להיות שהקב"ה אומר למישהו להגיד דבר שקר כדי להונות דעתו של אדם אחר?
הייתכן כך?

בדף לט עמוד ב אומרת הגמרא: וכל היכא דקביע היזיקא לא סמכינן אניסא, דכתיב: וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֵ֣יךְ אֵלֵ֔ךְ וְשָׁמַ֥ע שָׁא֖וּל וַהֲרָגָ֑נִי.
מה שלא מופיע בגמרא הוא ההמשך "וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה עֶגְלַ֤ת בָּקָר֙ תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֔ךָ וְאָ֣מַרְתָּ֔ לִזְבֹּ֥חַ לַֽיהֹוָ֖ה בָּֽאתִי (שמואל א פרק טז פסוק ב)
בפשטות: ה' אומר לשמואל להגיד סיבה אחרת למטרת בואו‏ (סליחה, שכחתי צ"ל 'ה' אומר לשמואל לשקר').
אז אפשר להסתפק ב"עובדה" שה' אומר לשמואל לשקר, אך אפשר גם אחרת, למשל:
גם את תשובת ה' לשמואל אפשר לראות כראיה להגבלת הכלל "שלוחי מצווה אינן ניזוקין" שהרי ה' מקבל בפירוש ‏את פחד שמואל, ומורה לו דרך איך להתגבר על פחדו.
אז אפשר כך, ואפשר כך. הידיעה שתמיד קיימת אפשרות נוספת היא נכס לאדם.

פעמיים אמרתי לעיל "אפשר" להשיב, כי לדעתי תשובות כאלה לא מתאימות לכל אחד, ובד"כ קשה (לי) להשיב תשובה לשאלה הנשאלת בסגנון של אליצפן, סגנון, שלגבי לפחות, יכול לאפיין דברים חשובים על תשתית הלימוד שהשואל עומד עליה (כמו השאלה המתחילה ב: "איך אפשר להאמין לחכמים אם...").
( ואנא, שאיש מהחבורה כאן לא יחשוב שאני מבקר את דעת אליצפן ושאלתו. אני פשוט מרגיש שיש להשיב לאיש יקר זה אך איני יודע להשיב כפי שעשיתי בצעירותי, קשה לי להתעלם מהסגנון ולהשיב בסבלנות. היום לצערי הסגנון מאוד משפיע על המוטיביציה שלי להשיב ).