1."איכא דאמרי אמר רבא שוגג על פיהם הוא דפטור אבל נתחלף לו חלב בשומן ואכלו חייב" הגמרא לפני כן שאלה למה השוגג לא מיותר במשנה,לא הבנתי לפי האיכא דאמרי השני(הזה) למה השוגג לא נשאר מיותר?אם היינו כותבים "ועשה על פיהם" אז רק על פיהם הוא פטור .מה למדנו כבר מהבשוגג באיכא דאמרי הזה?
2.מה זה בדיוק "שב מידיעתו"?"הודע אליו חטאתו"?
3.למה כתבו במשנה את שלושת האופנים "בין שעשו ועשה עמהם בין שעשו ועשה אחריהם וכו' " אם הגמרא אומרת בעצמה שניתן ללמוד אחד מהשני בקל וחמר וגם בהגיון אפשר בקל וחמר ללמוד אחד מהשני...?