פוסקת המשנה ובעקבותיה הרמב"ם בה' איסורי ביאה :
חלל שנשא כשרה זרעו ממנה חללים וכן בן בן בנו ואפילו אחר אלף דור. שבן החלל הזכר הוא חלל לעולם. ואם היתה בת אסורה היא לכהונה שהרי היא חללה. אבל ישראל שנשא חללה הולד כשר. לפיכך אם היתה בת הרי זו תנשא לכהונה לכתחלה.
כשכהן חי עם מי שאסורה לו ומחלל את ילדיו, בד"כ אינו מודיע לרבנות על כך ( למשל הגננת שלי בילדותי היתה גרושה וחיה עם כהן בנישואי קפריסין והיו להם בנות. אני שואל כמובן על בנים אבל גם על בנות כאלה אינני בטוח מי מברר. )
וכך גם אנשים רבים משנים את שמות משפחתם וכהנים הנעשים חללים בודאי ( הנ"ל שינה שמו מ'כהן' ל'חן' - אולי ר"ת : חלל נישואין ? ), ואם נולדים להם בנים, מי עוקב אחר החללים הללו שנחשבים לישראלים ורושמם ( לגבי בנותיהם ) כ'פסולי חיתון' לגבי כהנים ? ואם זו בעיה, הרי שהיא מתעצמת עם הדורות, כי כהנים חללים ( שאינם יודעים מכך כלום ) מתרבים כך ואיש אינו יודע עוד ? או וכי שמא הכהן הכשר הנושא פסולה שכזו אינו מתחלל ?