ומסביר תוס' במקום
"סקבא דשתא ריגלא. פירוש ריעוע של ימות השנה לייחוד ולעבירה, כלומר ימות הרגל [שיש] קבוצות אנשים ונשים לשמוע הדרשה (רש"י) ונותנין עין זה על זה וי"א לכך נהגו להתענות לאחר פסח ולאחר סוכות" מן הסתם , מפני שנכשלו בעניני הצניעות ולכן עשו שם "תיקון גדול" .

הדברים לענ"ד מתחברים עם דברי הגמרא בסוכה נא,ב

"מאי תיקון גדול אמר רבי אלעזר כאותה ששנינו חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה תנו רבנן בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ והיו באים לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים ועדיין היו באין לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה".

ודברים אלו מחזירים אותנו אל מחלוקת הגמרא בין רב כהנא לברייתא הגורסת להיפך האם מותר כאשר הנשים בחדר פנימי והגברים בחיצוני או להיפך ולכן קבעה הגמרא "אנא נעביד לחומרא"
ריבוי עולי הרגל והרצון להתקרב אל הקדושה , יצרו מן הסתם דוחק וקירבה רבה עד שהגיעו לידי קלות ראש ולכן התיקון בזה היה גדול.