דברי ר' נהוראי שאינו מלמד את בנו אלא תורה ניתן להבינם כשיטת רשב"י בברכות שאדם ילמד רק תורה ולא יעסוק במלאכה וזו המדרגה הגבוהה ביותר

כידוע ר' ישמעאל חלק שם על רשב"י וממהלך הגמרא עולה ששיטתו היא אולי לבודדים שהרי הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם

מפורסמים דברי החתם סופר במסכת סוכה ביחס לאתרוג הכושי שם הוא אומר שבחו"ל גם ר' ישמעאל מודה לרשב"י כי שם אין ערך למלאכה וככל שמוסיף העולם ביניים מוסיפה עבודת השם חורבן

אבל בא"י שעבודת הקרקע גופא מצוה לאכול פרותיה הקדושים סובר ר' ישמעאל שחובה לעסוק במלאכה ומי שיאמר לא אזרע מפני עסק התורה דומה למי שיאמר לא הניח תפילין מפני עסק התורה וכ' ואפשר שאותו דין גם בשאר אומנויות של פיתוח העולם

והינה ראיתי בביאורו של החתוס' לפרשת שופטים שחזר על עיקרון דבריו ביחס לחשיבות של עבודת הקרקע בא"י אלא ששם ישנם שני שינויים אחד מהם שהוא כותב שהוא הדין לשאר אומנויות שיש בהם משום יישוב העולם ולא משאיר את הדבר בספק

וההבדל השני והבולט ששם הוא כותב את דבריו בייחס לדברי ר' נהוראי ובייחס לדברי רשב"י עצמו ולא בייחס לדברי ר' ישמעאל

ורציתי לשאול אם יש מהלומדים החשובים שיכול ליישב את הסתירה בדבריו או שיתכן שחזר בו ואז חשוב לדעת האם חידושיו למסכת סוכה נכתבו לאחר פרושו לתורה ואז תהיה הדרכתו רק לרוב העולם ולא לאלו שהם במדרגה גבוהה כרשב"י וכ'

או שמא דבריו במסכת סוכה קדמו לפרושו לתורה ואז יצא שדבריו למסקנה נאמרו לכו"ע או שמא יש לחלק

הודה מאוד לכל מי שיודע דבר בעיניין זה