על דברי רבא , רש"י בדברי קדשו
"מילתא באפיה נפשא היא דאמרה רבא בבי מדרשא"

האם ניתן להבין מדוע רש"י ציין דברים אלו עפ"י הסברו של הריטב"א בסיום המהלך כי הדחיה מן הברייתא היא רק לומר שממנה אין הוכחה לדברי רבא אך למרות זאת , הלכה כמותו ואכן מ"לכל אבידת אחיך" דורשים כי החובה היא להציל גם קרקע חבירו וכפי שהגמרא אכן הבינה בהתחלה ?

אכן דברי רבא מנותקים מהברייתא שקדמה לדבריו "ראה מים ששוטפין ובאין , הרי זה גודר בפניהם" וכדברי רש"י.