א)בבא מציעא מג: מתני' החושב לשלוח יד בפקדון בית שמאי אומרים חייב ובית הלל אומרים אינו חייב עד שישלח בו יד וכו'
וברש"י מתני' החושב לשלוח יד - אמר בפני עדים אטול פקדונו של פלוני לעצמי:
חייב - באונסים מהיום והלאה אם נאנס חייב באחריות:
לכאורה צ"ב מדוע האריך רש"י כ"כ והול"ל חייב באונסים ותו לא מדוע חזר וכפל וכתב אם נאנס חייב כו'

ב)בבא מציעא מד. מתני' הזהב קונה את הכסף הכסף אינו קונה את הזהב כו' כיצד משך הימנו פירות ולא נתן לו מעות "אינו יכול לחזור" בו נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות "יכול לחזור בו"
והנה הכוונה ביכול לחזור בו ואינו יכול לחזור היינו ששניהם אינם יכולים לחזור כו' ויש לעיין מדוע כתבה המשנה בלשון יחיד.
ועיין רש"י בד"ה הזהב וז"ל הלוקח דינרי זהב טבועים בדינרי כסף ונתן לו דינרי זהב משיכת הזהב קונה את הכסף לבעל הזהב ונתחייב לו זה משקיבל דינרי זהב לתת לו דינרי הכסף "ואינו יכול לחזור בו" אבל הכסף אינו קונה את הזהב שאם נתן לו דינרי הכסף תחילה לא קנה "ויכולין שניהם לחזור" כו' ויל"ע מדוע אצל אינו יכול לחזור כתב רש"י בלשון יחיד ואצל יכול לחזור כתב בלשון רבים "ויכולין שניהם לחזור"
עוד יש להעיר, דהנה בהא דקתני מתניתין "אינו יכול לחזור בו" לא פירש"י כלום אולם אצל "יכול לחזור בו" כתב רש"י וז"ל יכול לחזור בו זה וזה. וצ"ע כנ"ל.

ג) אסיים בווארט שאמרתי בילדותי על פרשת לך לך,
ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה כו' ובמדרשים דעד כאן לא ידע שהיתה יפת תואר ובדרך למצרים עברו דרך המים וכו' והנה כיון שהיתה שרה יפת תואר היו להם צרות וכמו שראינו בהמשך הפסוקים. ונראה דמרומז בקרא ויהי כאשר הקריב לבוא "מצרימה" - אותיות "מים" "צרה" ודוק'
מה דעתם של חברי הפורום בזה

החותם בכבוד גדול,