משנה: מכר לו את השדה ונתן לו מקצת דמים... אסור.
הלכה זו הביאה אותי לשאלה הבאה באותו עניין:
ראובן מכר לשמעון דירה וקיבל מקצת דמים... מה יהיה הדין? לפי המסקנה שיש באכילת הפירות מצד המוכר צד ריבית, אולי גם כאן יש לאסור משום הפירות שאוכל המוכר בשכר המתנת מעות (כגון שמשכיר את הדירה או שבעצם השימוש בה לצרכיו הרי זה כ"אוכל פירות" בכך שחוסך דמי שכירות במקום אחר), או אולי זה דומה לחלק השני של המשנה "הלווהו", שכן אין הדירה קנויה לשמעון עד למועד המצוין בחוזה המכר. במקרה כזה מה יהיה דין המעות שקיבל כמקדמה?
בקיצור: לאיזה דין במשנה הדבר דומה? האם לא נכון לומר כאן שבעת השלמת המעות התברר שהשדה הייתה קנויה לשמון למפרע, והפירות שאכל ראובן הן בגדר ריבית, ואם יתבטל המכר לבסוף, יתברר שהשדה (= הדירה) מעולם לא הייתה קנויה לשמעון, ושההנאה שיש לראובן בשכר המתנת המעות אצלו היא בגדר ריבית?