מתני' הלוקח כלי תשמיש מן העובדי כוכבים את שדרכו להטביל יטביל להגעיל יגעיל ללבן באור ילבן באור השפוד והאסכלא מלבנן באור הסכין שפה והיא טהורה:
גמ' תנא וכולן צריכין טבילה בארבעים סאה

לפי מה שאני מבין:
מה שמצויין במשנה - זה כדי "להגעיל" את הכלי מהאיסור הבלוע בו. (=הגעלת כלים)
מה שמצויין בברייתא - זה הטבלה כדי להעלות לקדושת ישראל. (=טבילת כלים)

ולכן השאלה שלי היא בנוגע להבנת הרישא של המשנה - מדוע יש צורך להטביל "את שדרכו להטביל" כדי להוציא את הבלוע בו? - היינו: האם בכלל יש בלוע בתוכו? ואם כן, איך זה יוצא בהטבלה?