יום ג לפרשת וישב

א) פד. יומא חד הוה קא סחי ר' יוחנן בירדנא חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה אמר ליה חילך לאורייתא אמר ליה שופרך לנשי א"ל אי הדרת בך יהיבנא לך אחותי דשפירא מינאי קביל עליה בעי למיהדר לאתויי מאניה ולא מצי הדר
וברש"י חזייה ריש לקיש - שהיה לסטים
מה כוונתו בזה וצ"ע

ב) האם "יומא חד" בגמרא הכוונה ליום אחד לאחר זמן או דילמא הכוונה ליום אחד מיד
והנה גרסינן בבבא מציעא פד: קביל עליה יסורי באורתא הוו מייכי ליה שיתין נמטי לצפרא נגדי מתותיה שיתין משיכלי דמא וכיבא למחר עבדה ליה דביתהו שיתין מיני לפדא ואכיל להו וברי ולא הות שבקא ליה דביתהו למיפק לבי מדרשא כי היכי דלא לדחקוהו רבנן באורתא אמר להו אחיי ורעיי בואו בצפרא אמר להו זילו מפני ביטול תורה יומא חד שמעה דביתהו אמרה ליה את קא מייתית להו עילויך כלית ממון של בית אבא אימרדה אזלה לבית נשא סליקו ואתו הנך [שיתין] ספונאי עיילו ליה שיתין עבדי כי נקיטי שיתין ארנקי ועבדו ליה שיתין מיני לפדא ואכיל להו "יומא חד" אמרה לה לברתה זילי בקי באבוך מאי קא עביד האידנא אתיא אמר לה זילי אמרי לאמך שלנו גדול משלהם קרי אנפשיה (משלי לא, יד) היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה אכל ושתי וברי נפק לבי מדרשא 
וברש"י נפק לבי מדרשא - אותו היום שלא עיכבתו אשתו
ודוק בזה וצ"ע

ג)פד: כי הוה קא ניחא נפשיה אמר לה לדביתהו ידענא בדרבנן דרתיחי עלי ולא מיעסקי בי שפיר אוגנין בעיליתאי ולא תידחלין מינאי א"ר שמואל בר נחמני אישתעיא לי אימיה דרבי יונתן דאישתעיא לה דביתהו דרבי אלעזר ברבי שמעון לא פחות מתמני סרי ולא טפי מעשרין ותרין שנין אוגניתיה בעיליתא
צ"ב כוונתה בהא שאמרה "לא פחות מתמני סרי ולא טפי מעשרין ותרין" 
וכי לא ידעה כמה זמן היה מונח בעלייה וצ"ע

ד) פד: יומא חד חד מעלי יומא דכיפורי הוה הוו טרידי שדרו רבנן לבני בירי ואסקוהו לערסיה ואמטיוה למערתא דאבוה כו' 
וברש"י לבני בירי - שם כפר אחד שהיו "קרובין" 
ובהגהות הב"ח ס"א קרוביו וס"א קבורים
נא לבאר כוונתו

החותם בכבוד רב,