א) בבא מציעא צד: ארבעה שומרים הם שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר שומר חנם נשבע על הכל והשואל משלם את הכל נושא שכר והשוכר נשבעין על השבורה ועל השבויה ועל המתה ומשלמים את האבידה ואת הגניבה
וברש"י נשבעין - שכן הוא שלא פשעו בה ושלא שלחו בה יד:
יש לעיין אם פי' רש"י קאי על ש"ח או ש"ש ולכאורה נראה פשוט שרש"י קאי על שומר חנם אולם א"כ צ"ע לשון "נשבעין" בדיבור המתחיל וגם הלשון "פשעו" ו"שלחו" קשה דהו"ל "נשבע... שלא פשע... שלא שלח"
וצ"ע בזה

ב) מתני' השואל את הפרה שאלה חצי יום ושכרה חצי יום שאלה היום ושכרה למחר שכר אחת ושאל אחת ומתה המשאיל אומר שאולה מתה ביום שהיתה שאולה מתה
בשעה שהיתה שאולה מתה והלה אומר איני יודע חייב השוכר אומר שכורה מתה ביום שהיתה שכורה מתה בשעה שהיתה שכורה מתה והלה אומר איני יודע פטור

וברש"י מתני' המשאיל אומר שאולה מתה - אשאל אחת ושכר אחת קאי:
ביום שהיתה שאולה מתה - קאי אשאלה היום ושכרה למחר
בשעה שהיתה שאולה מתה - קאי אשאלה חצי היום ושכרה חצי יום

ויש לי כמה הערות במשנה ורש"י,

א) מדוע שינה התנא סדר המשנה דברישא קתני שעה, יום, ושאולה,
ובסיפא קתני שאולה, יום, שעה.

ב) מדוע אצל "שכר אחת ושאל אחת" הקדים שכירות לשאלה ובשאר הקדים שאלה לשכירות.

ג) מה כוונת רש"י בכל האריכות שלכאורה אין לה צורך ומובן מאיליו.

ד) מדוע שינה רש"י בלשונו דבתחילה כתב אשאל אחת ושכר אחת "קאי" ואח"כ כתב "קאי" אשאלה היום, "קאי" אשאלה חצי היום.

החותם בכבוד רב,