במשנה: על הזיקין והזוועות מברך עושה מעשה בראשית. ובגמרא: מאי זיקין? כוכבא דשביט, ואמר שמואל נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו - נהירין לי מסלולי כוכבי הלכת, וכן כוכבי השבת שנראה כל הסבוב שלהם ברקיע, אבל כוכב שביט נראה מגיע אלינו מרחוק ומתקרב לארץ ולכוכבי הלכת ולשמש מקיף אותם וחוזר ומתרחק לאי שם, ואין אני יודע מה שם מסלולו המרוחק . ודבר זה לא היה ידוע במשך שנים רבות, עד שלפני דור גילו שיש שם במרחק, בחלק החיצוני מאד למערכת השמש, ענן שביטים של מליוני כאלה שמקיף סביב את מערכת השמש. ונקרא ענן אורט. וגמירי דלא עבר כסלא - יש קבלה בתלמוד,[שקבלו במסורת] שבמסלול המרוחק הבלתי נראה של השביטים הם לא מגיעים עד לכוכבי השבת המרוחקים כגון מזל כסיל , ונקטו אותו לדוגמא, על שם לשון המקרא באיוב: "עושה עש כסיל וכימה". ועש וכימה נראים קטנים יחסית, אבל כסיל נראה מזל גדול וניכר. [וגם כסלא מלשון קרוב כמו כסלות תבור -יישוב הקרוב להר תבור]דאי עבר כסלא חרב עלמא - שאם כל ענן השביטים הזה וכל מערכת השמש תתקרב למערכת כוכבי השבת המרוחקים או לאחד מהם, ייחרב העולם. כי כח המשיכה של המערכת ההיא ימשוך את הכל מפה, ויתבלבל תליית המאורות סביב לארץ. או שיתפרק הכל, ויתפוצץ כדור הארץ. ואת זה לא יכלו לשער אז לפי ההתקדמות המדעית שהייתה אז, אלא קבלו במסורת, [אולי מהנביאים ]שכוכבי השביט במסלולם המרוחק לא מגיעים שם עד למזלות של הכוכבים המרוחקים- כוכבי השבת. ובהמשך שם בתלמוד: והא קחזינן דעבר- בתצפית הידועה[עי' פסחים צ"ד- רבי נתן אומר: כל היישוב כולו תחת כוכב אחד הוא עומד- מדידת זוית ושינוי (פרילקסה)לכוכבים שהייתה ידועה אז לכל התוכנים] שאדם עומד בבבל רואה אותו מעל ראשו, ואדם עומד בארץ ישראל, רואה אותו מעל ראשו - באותה זוית. משמע, שגם במסלולו הנראה אלינו הוא מסתמא רחוק מאד , וכל שכן כשהוא מתרחק מאד מאתנו לשם לעומקי המרחב. זיויה הוא דעבר ומחזי כדעבר איהו- מיירי בשביט מרוחק עם זיו שובל מאיר ("זנב") קטן, וזה הזיו- השובל המאיר,עובר ממקום למקום ברקיע, וגרם לטעות במדידה כאילו הכוכב מרוחק מאד . ואין לפרש שהכוונה היא שזיוו ממש עבר והגיע עד למזל כסיל והוא לא, או שהקושיא דקחזינן דעבר בגלל הגודל של הזיו השובל המאיר הנראה,כי לא היו טועים בזה לחשוב ממש שהגיע לשם בגלל גודלו,כי הגודל לא קובע, ולא בבורים בתכונה עסקינן בקושיית התלמוד. והגודל כלל לא קובע המרחק, שהרי כוכב נגה גדול נראה והיה ידוע דקרוב הרבה לארץ ולשמש[על פי מדידה] וכן שאר כוכבי הלכת. וגם אין לפרש שהכוונה כאן שזיוו ממש מגיע עד מזל כסיל וכדומה המרוחקים, והוא עצמו לא, כי אין לזה שחר, גם לפי מדידה שהייתה ידועה לכל אז. ו"תקופות וגימטריות- פרפראות לחכמה"- בפרקי אבות מאמר רבי אלעזר חיסמא.]וכמובן יש כאן גם מסר, שיש השגחה שהשביט לא יתקרב לכסלא כדי לשמור על העולם שלא ייחרב.