1] עבור וסוד העבור -לפי המסורת- הלכה למשה מסיני ,הלכות ואסטרונומיה בעניין מצות החודש - קדוש החודש ועבור החודש . [חודש מעובר הוא בן 30 יום, וחודש חסר הוא בן 29 יום. חלק מהחודשים אמורים להיות מלאים וחלק חסרים.]
2] כתוב בתורה: (ספר שמות פרשת בא)"החודש הזה לכם ראש חודשים" ובא על זה המצוה בפירוש התורה שבעל פה, שגם יש לעשות את החודשים לפי הירח. ושזה על ידי בית הדין הגדול של כל ישראל שהם יקבעו מתי ראש חודש. כשהירח נמצא בקו ישר בין כדור הארץ לשמש מתחיל חודש הירח . הוא מקיף את כדור הארץ עד שחוזר שוב לעמוד בין כדור הארץ לשמש וזהו חודש הלבנה , החודש הירחי הסינודי .[סינוד= מפגש בלע"ז ]
3]ב"עבור"נמסר שהזמן הממוצע של חודש הירח הוא 29 יממות ועוד חצי יממה ועוד 793 חלקי 1080 בשעה . ונמסר ש"פעמים בא בארוכה ופעמים בא בקצרה"- כלומר זמן החודש בפועל הוא לפעמים פחות כמה שעות ולפעמים יותר כמה שעות. ויש לעשות החודשים מימים מלאים ולא מימים ועוד חלקי ימים. לפי זה ידעו בית הדין הגדול שבמשך זמן מסוים אמורים להיות כך וכך חודשים מלאים וכך וכך חודשים חסרים, ולפי זה הם היו מנווטים.
4]ב"סוד העבור" נמסר עוד הלכות בעניין, וכן מידע אסטרונומי נוסף,שעניינו השינוי בזוית הנטייה של כדור הארץ למול מסלולי השמש והירח הנצפים מכאן במהלך השנה. שלפי זה ידעו בית הדין הגדול אם יכול להיות שהירח החדש ייראה בזמנו - כלומר בתחילת ליל 30 של החודש שעבר, מעל אופק דרום, בקוי הרוחב של ארץ ישראל, או שלא ייראה . וכן ידעו לפי זה, באיזה מקום וגובה הוא יכול להיראות מעל אופק דרום. וכן ידעו לפי זה את מקום שקיעת השמש, והיכן תהיה במרחב אחר השקיעה, כשהיא מאירה את הצד השני של כדור הארץ , ומשם מאירה לירח שמקבל ממנה את האור שלו. ולפי זה ידעו את כיוון הזוית של הצד המעוגל של חצי סהר הירח החדש אם יהיה נוטה לכיון אמצע מערב או צפונה משם. ולפי כל זה היו חוקרים את העדים שבאו להעיד שראו את הירח החדש, כדי לקיים את המצוה של קדוש החודש לפי הראיה. בכל מקרה בין אם באו עדים ובין אם לא, יכלו בית הדין הגדול לקבוע אם החודש שעבר יהיה חסר -בן 29 יום, והיום ה30 של החודש שעבר יהיה ראש החודש הבא, או שהחודש שעבר יהיה מלא-מעובר בן 30 יום, וביום 31 לחודש שעבר, יקבעו ראש חודש של החודש הבא.
5]ה"עבור" לומדים הכל. ו"סוד העבור" מוסרים לחכמים גדולים שראויים לשבת בסנהדרין הגדולה.(כלומר כל הפרטים ששם) [סנהדרין הגדולה=בית הדין הגדול-שם ביונית שקראו להם מזמן יון ואילך] בזמן שעדיין לא היו הולכים לפי הלוח הקבוע, היה חשש שאם חכם שלא ראוי לשבת בסנהדרין הגדולה ילמד את כל הפרטים ששם, יבוא לפעמים לערער על קביעת ראש חודש של בית הדין הגדול, לומר להם למה קבעתם ראש חודש היום, הייתם צריכים לקבוע מחר או שלשום . אבל לאחר שהולכים לפי לוח קבוע לא קיים החשש הזה. גם אין אומרים שכל תלמיד צריך ללמוד כל הפרטים ששם, כדי לא להכביד. אבל מי שנשאו ליבו ותאב ללמוד,יכול ללמוד .
6] לזה נוסף הרחבה שהייתה בספרי אסטרונומיה שחברו בני יששכר . הם היו ראשי בתי הדין הגדולים של עם ישראל בימי קדם, ככתוב:"ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים לדעה מה יעשה ישראל, ראשיהם מאתיים וכל אחיהם על פיהם". הספרים האלו אבדו בגלות בבל. ואחר כך בימי הבית השני חכמינו למדו גם בספרי התקופות [=הקפות] וגימטריות, (ספרי אסטרונומיה ותיאומים מתימטיים) של חכמי יון ההלניסטים - ,טעמים ראיות והסברים על כל דבר ודבר. ואף על פי שלמדו בספריהם לא קבלו את תיאורית הגלגלים שלהם לנכונה .(עי' פסחים צ"ד)וחכמינו ידעו בזה יותר טוב מהם.
7] ויש מושג נוסף שנקרא:"עבור שנה". שמשמעו שכל 2 או 3 שנים עושים שנה מעוברת, כלומר מוסיפים לשנה חודש נוסף,אדר ב', כדי לשמור שחג הפסח יחול תמיד בעונת האביב. שכך כתוב בתורה:"שמור את חודש האביב ועשית פסח לה'... מועד צאתך ממצרים" . לזכור חסד ה' שהוציא ישראל ממצרים בעונה שנוח לטייל בה לא בעונה חמה מידי ולא בעונה קרה מידי.
8] זה עבר במסורת, ואחרי כן על פי זה הלוח העברי.
מקורות:1)פירוש המפרשים לתורה על הפסוק:"החודש הזה לכם".2)פירוש הראב"ע שם 3)רמב"ם הלכות קדוש החודש.
9] ובכוזרי ובעל המאור וראב"ד מובא, שבכלל סוד העבור קו התאריך 90 מעלות ממזרח לירושלים.