1] האורך הממוצע של חודש הלבנה לפי המסורת היהודית ולפי הלוח העברי הוא :29 וחצי ימים ועוד793חלקי 1080 בשעה. במציאות, אורך החודש ארוך יותר בכמה שעות, או קצר יותר , וכמו שכתוב בתלמוד:פעמים שבא בארוכה ופעמים שבא בקצרה .
2] זה מ'הלכה למשה מסיני'. כך כתוב בפירושים על הפסוק :"החודש הזה לכם"וגו' -שמות י"ב ב', בפ' רבינו חננאל, הראב"ע , רבינו בחיי, והאברבנאל . וכן זה פ' המכילתא [שם] לפי פ' המלבי"ם.
3] כך גם כתוב בפ' המשניות לרמב"ם, מסכת ראש השנה פרק ב' משנה ו' ,ש'סוד העבור' -הלכה למשה מסיני, ובו מידע מדויק שעל פיו חישבו הסנהדרין מתי והיכן תיראה הלבנה בחידושה , ועל פי זה חקרו את העדים שבאו להעיד על הלבנה בחידושה , כדי לקיים מצות קידוש החודש לפי הראיה.[ובכלל זה, גם אורך החודש, וגם השינויים הנצפים במסלולי הירח במהלך השנה]
4] וכך גם כתוב בהלכות קדוש החודש לרמב"ם, פרק א' הלכה ז':מצות עשה מן התורה על בית דין שיחשבו וידעו אם ייראה הירח או לא ייראה וכו' . ושם בפרק ה' ה"ב: ודבר זה הלכה למשה מסיני הוא, שבזמן שיש סנהדרין קובעין על פי הראיה, ובזמן שאין שם סנהדרין, קובעין על פי החשבון הזה שאנו מחשבין בו היום וכו' ושם בפרק י"ח הלכות ז' ח' וט' :[ז']ואל תאמר שהדבר הזה דבר שאינו מצוי הוא שלא ייראה הירח בכל השנה, אלא דבר קרוב הוא הרבה. ופעמים רבות יארע זה וכיוצא בו במדינות שזמן הגשמים שם ארוך והעבים רבים. שאין אנו אומרים שלא ייראה הירח בכל השנה, אלא, שלא ייראה בתחילת החודשים, וייראה אחר כך. ופעמים שלא ייראה מפני שאי אפשר לו שייראה בהם . וחדשים שאפשר שייראה בהם, לא ייראה מפני העבים, או מפני שהיה קטן ביותר ולא נתכוון אדם לראותו .[ח']. אלא הקבלה שהייתה ביד חכמים , איש מפי איש מפי משה רבינו , כך היא: שבזמן שלא ייראה הירח בתחילת החודשים חודש אחר חודש , בית דין קובעין חודש מעובר משלשים יום, וחודש חסר מכ"ט יום . וכן מחשבין וקובעין חודש מעובר וחודש חסר בקביעה לא בקידוש שאין מקדשין אלא על הראיה . וכו'. [ט'.] ומתכונין לעולם בחשבונם ,שאם ייראה הירח בחודש הבא -ייראה בזמנו, או בליל עבורו וכו'