הוא ישב בתא הנידונים, עצוב ומדוכדך, איך הוא הרס לעצמו את החיים סתם, פליטת פה אחת שהפילה אותו בפח, הוא מועמד לשיסוף גרון בקרוב, חברו לתא מועמד לסקילה ברבים על אותה עבירה, עולם מוזר.

מה רוצים ממנו, הוא רגיל לקלל מגיל אפס, קללה זה לא דבר נורא בשבילו, סתם ניבול פה רגיל כזה, חוץ מזה הוא לא קילל בן אדם, הוא רק גידף ופירש את השם, יכה יוסי את יוסי, ככה הוא אמר במפורש, הוא טוען שזה לא עניינם, מקסימום שיוסי יגיש עליו תלונה, למה הם, העדים מגישים תלונה בשמו בזמן שהם אף פעם לא פגשו אותו ולא ראו אותו, בעצם אף אחד לא ראה את יוסי, לא הדיינים ולא סופרי הדיינים, מבקש חנינה, מתחנן על נפשו, לא מגיע לו למות צעיר רק בשביל זה, ''אין לכם רחמים'' הוא צועק עליהם ושוב מתחיל לקלל בדיבור הרגיל שלו.

הוא יושב בתא, לא מבין מה רוצים ממנו, חושב מילא אם הוא היה קורע ספר תורה אז אוי ואבוי, אילו היה נוקב בסכין אותיות קדושות בספר או בגליון קדוש אחר גם, אילו היה מנקב גיליון מעל גיליון, שם מעל שם, מילא, גם אילו היה חורט את שם השם על סכין ונוקב, גם זה היה נראה לו מגונה, אבל מה שהוא מוציא מפיו, למי אכפת, למה להרוג אותו על זה, ככה לימדו אותו לדבר, בשבילו זה נורמלי ככה, זה אפילו לא נחשב קללה עסיסית.

עכשיו הוא יושב בתא ובוכה ולא מבין מה הם היהודים רוצים ממנו, הוא הרי גוי, מה אכפת ליהודים מהפה של הגוי, ממתי דנים גוי על הקללות שלו, כול העולם מקלל, ההורים החברים כולם, בשבילו זה לשון בני אדם, חברו מתקשה לדבר, עוד שניה הולכים לסקול אותו חי באבנים, ''איש איש כי יקלל את אלוקיו ונשא חטאו'' מצטט לו היהודי מהתנך את גזר הדין, הרי גם הוא מאמין בתנך, הוא מאמין בתנך אבל לא עד הסוף, מאמין שזה ספר מכובד ושכתוב בו לא תרצח, לא מעבר לזה.

ככה שטחי ממשיך הוא לקלל מתוך תאו בכינוי ולא בכינוי, כבר אין לסוהרים מה ללבוש, לא נשאר להם חולצות לקרוע, מפחדים להתקרב לתאו, חייבים הם לשים אטמי אוזניים, כי כל מילה שלו גורמת לרעידת אדמה או לצונאמי.

הוציאו אותו הסוהרים מהתא, לקיים מה שנאמר ''הוצא את המקלל' ומשיצא שוב לא חזר, הלך הוא בדרך אל חזור, לעבר הלא נודע, חבל עליו, חוץ מהפה העכום שלו הוא היה דוקא בחור טוב.