שו"ע תרמז ב: עֲרָבָה שֶׁיָּבְשָׁה אוֹ שֶׁנָּשְׁרוּ רֹב עָלֶיהָ אוֹ שֶׁנִּקְטַם רֹאשָׁהּ, פְּסוּלָה; אֲבָל כְּמוּשָׁה אוֹ שֶׁנָּשְׁרוּ מִקְצָת עָלֶיהָ, כְּשֵׁרָה; וְהָרַמְבָּ"ם מַכְשִׁיר בְּנִקְטַם רֹאשָׁהּ.

מ"ב שם:
ודע דיבש ונקטם ראשה הוא[י] מטעם הדר ונשרו רוב עליה דעת הריטב"א הוא משום שעי"ז אין שמו עליו וע"כ דעתו דבזה פסול כל שבעת הימים[יא] ומדברי רבינו מנוח משמע דגם זה משום הדר הוא:
שעה"צ:
(י) פוסקים, ועל כן לדעת הרמב"ם דמכשיר בפסולין בשאר ימים גם זה יהיה כשר בשאר ימים:
(יא) וכן מדברי רש"י ריש פרק לולב הגזול בענין נפרצו עליו כתב רש"י משום דלא הוי הדר, ולפי זה יהיה כשר בשאר הימים בשעת הדחק כשאין לו ערבות אחרים. ודע עוד, דמה שחידש הריטב"א דנשרו רוב עליה הוא דעל ידי זה אין שמו עליו ופסול כל ז', העתיקו הגר"ז לדינא וכן החיי אדם, ולעניות דעתי צריך עיון בזה, דמדברי הרב המגיד פרק ח מהלכות לולב הלכה ט' משמע דלדעת הרמב"ם כל אלו הפסולין שהזכיר בפרק ח' כולן כשרים בשאר הימים, והרי נשרו רוב עליו בהדס וכן בערבה גם כן בפרק זה, ובפרט לדעת רש"י ורבנו מנוח דנשרו רוב עליו הוא מטעם שאינו הדר, בודאי לדעת הרמב"ם וסיעתו דמכשירין באינו הדר בשאר הימים גם זה בכלל, וכן משמע בט"ז בסימן תרמ"ו סעיף קטן ו ומצאתי בשערי תשובה סימן תרמ"ו סעיף א בשם תשובת פני יהושע משמע גם כן כמו שכתבנו דתלוי דבר זה בפלוגתא, וצריך עיון:

חידש הריטב"א שערבה ללא עלים אין שמה עליה ומזה נולדה החומרה שערבות רבות שלנו ביום השלישי לחג כבר נפסלות בד"כ וכמובן שלא כולם חשים לבדוק הדבר ע"י התרת הקשרים וכו'
אומנם סברת הריטב"א קשה משתי פנים, א'- אני יכול לזהות שענף ערבה הוא ענף של ערבה גם בלא רוב עלים, למעשה די בעלה בודד כדי לזהות המין ואין כלל הבדל בין רוב עלים לעלה בודד לשם הזיהוי לכן כלל לא ברור מה הגדר של 'ביטול שמו' שקרא הריטב"א על הערבה שנשרו רוב עליה

וב'- (וזה הקשר לסנהדרין)- כתוב אצלינו כך- "ומחוסר בגדים מנלן? אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן ומטו בה משמיה דרבי אלעזר בר' שמעון {שמות כט-ט} וחגרת אותם אבנט בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם והוו להו זרים ואמר מר זר ששימש במיתה:"
כלומר כדי שכהן ייחשב כהן הצריך הפס' הדברים הבאים: "וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו"
לכן כיוון שיש לימוד מיוחד על כך למדנו שכהן ללא בגדיו בטל שמו מעליו אולם אין שום מיעוט כזה לגבי הערבה וע"כ מסתבר מאד לקבל דוקא דברי רש"י והרמב"ם לפי ה"ה ואכן כל הפסול שכאן הינו רק משום הדר וממילא רק ביום הראשון, וזה זכות גדולה לעמ"י שלא טורחים לברר שערבותיהם עדיין מחזיקים בשיעור של רוב עלים במהלך החג וכנראה מנטייתו של הח"ח זצ"ל שלא קיבל הריטב"א להלכה