בנוגע לדברי הגמרא בדף י,ב

למדנו בפסיקתא דרב כהנא, (פסקא כה):
טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ (תהלים כה, ח). שאלו לחכמה חוטא מה עונשו, אמרה להם, הנפש החוטאת היא תמות. שאלו לתורה, חוטא מה עונשו, אמרה להם, יביא אשם ויתכפר לו. הדא הוא דכתיב (ויקרא, א, ד), וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו. שאלו להקדוש ברוך הוא, חוטא מה עונשו אמר להם, יעשה תשובה ויתכפר לו. זה שכתוב, טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶך. בני מה אנא בעי מנכון, דרשוני וחיו, אמר ר' פנחס למה הוא טוב, שהוא ישר. למה הוא ישר, שהוא טוב. על כן יורה חטאים בדרך, שהוא מורה להון דרך, שיעשו תשובה.
שמעתי ביאור נפלא מהרב ישראל מאיר לאו שליט"א קישור לדברי הפסוק
"עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד"
אם שניים פשוט בשלושה ופשוט שאחד לא, אלא שאם נחבר עם הפסיקתא עולה כי שניים אלו החכמה והנבואה שעל פיהם יומת וכאשר אין בית מקדש וקרבנות , גם אז אין לו כפרה .
רק "אחד" יחידו של עולם מקבל את האדם לאחר התשובה ולכן לא יומת עפ"י "אחד".
מי שלומד רמב"ם יומי יראה שאלו דבריו בפרק של היום בהל' תשובה ג,יד