א. הצירוף 'אשר לו' מופיע בתורה שלוש פעמים בקשר לפר החטאת של הכהן הגדול.
פעם ראשונה בויקרא פרק טז פסוק ו: 'וְהִקְרִ֧יב אַהֲרֹ֛ן אֶת-פַּ֥ר הַחַטָּ֖את אֲשֶׁר-ל֑וֹ וְכִפֶּ֥ר בַּעֲד֖וֹ וּבְעַ֥ד בֵּיתֽוֹ'
ופעמיים בפסוק יא, שם: ' וְהִקְרִ֨יב אַהֲרֹ֜ן אֶת-פַּ֤ר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁר-ל֔וֹ וְכִפֶּ֥ר בַּֽעֲד֖וֹ וּבְעַ֣ד בֵּית֑וֹ וְשָׁחַ֛ט אֶת-פַּ֥ר הַֽחַטָּ֖את אֲשֶׁר-לֽוֹ'
1. מפעם א' לומדים: שלא יביא את פר החטאת מכספי הציבור
2. מפעם ב' לומדים שלא יביא את פר החטאת מכספי הכהנים
3. מפעם ג' לומדים שאם בכל זאת שחט את פר החטאת לא מכספו שלו – פר החטאת פסול.
ב. הכהן הגדול מקנה את הפר שקנה מכספו לכל שבט הכהנים,
ג. בוידוי הראשון על פר הכהן הגדול, שקנה מכספו, הוא מתוודה על עוון טומאת מקדש וקדשיו שנעשו במזיד או בשוגג ולא הודע לו, סומך שתי ידיו על הפר ומתוודה בשם המפורש על עוונותיו ועל עוונות ביתו, 'ביתו' - זו אשתו (הכהן הגדול חייב להיות נשוי לאשה אחת בלבד ביום הכיפורים ואם יש לו שתי נשים הוא חייב לגרש אחת מהן). ראה תוספות ד"ה שני וידוין (וסיפא שם עיקר לעניינינו) וכן ראה חידושי הרמב"ן שבועות דף יד עמוד א "...הא דאמרינן כולן קרויין ביתו. לאו דאינון ביתו ממש אלא תרי ביתו כתיבי, חד ביתו ממש דהיינו אשתו ..." וכו'.
ד. בוידוי השני על פר הכהן הגדול הוא מתוודה בשם המפורש על עוונותיו ועל עוונות ביתו ואחיו הכהנים ומבקש עליהם כפרה. בוידוי הראשון, הכהן הגדול לא הזכיר את אחיו הכהנים משום שלא ראוי לעשות זאת כשהוא עדיין נושא עוונות, לכן הוא עושה זאת, עתה, בוידוי השני כשהוא זכאי.
ה. המקור לכך שבוידוי על פר הכהן הגדול יש כפרה נלמד מפסוקים מהם משתמע ששחיטת הפר על ידי הכהן הגדול באה לאחר שכבר הייתה כפרה. הלימוד הוא משני פסוקים העוסקים בפר עצמו: בספר ויקרא פרק טז פסוק ו נאמר: 'וְהִקְרִ֧יב אַהֲרֹ֛ן אֶת-פַּ֥ר הַחַטָּ֖את אֲשֶׁר-ל֑וֹ וְכִפֶּ֥ר בַּעֲד֖וֹ וּבְעַ֥ד בֵּיתֽוֹ ובפסוק יא בהמשך נאמר: 'וְהִקְרִ֨יב אַהֲרֹ֜ן אֶת-פַּ֤ר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁר-ל֔וֹ וְכִפֶּ֥ר בַּֽעֲד֖וֹ וּבְעַ֣ד בֵּית֑וֹ וְשָׁחַ֛ט אֶת-פַּ֥ר הַֽחַטָּ֖את אֲשֶׁר-לֽוֹ:'. מפסוק יא ברור שהפר נשחט רק אחרי הכפרה משום שקודם נאמר 'וְכִפֶּ֥ר בַּֽעֲד֖וֹ וּבְעַ֣ד בֵּית֑וֹ' ורק אחר כך נאמר 'וְשָׁחַ֛ט אֶת-פַּ֥ר הַֽחַטָּ֖את' – מכאן שהכפרה נעשתה כבר בוידוי הכהן הגדול על הפר, וכך גם יש להבין את פסוק הקודם, פסוק ו.
ו. הפר לחטאת והאיל לעולה שהכהן הגדול מקריב ביום הכיפורים הם המכשירים אותו לבוא אל קדש הקדשים.