לכבוד חברי הפורום אחדשה"ט

א) שבועות כד:

ואמר רבא כו' שלא אוכל תאנים וענבים כו' 
ואם איתא משכחת לה חמש כגון שאמר שבועה שלא אוכל תמרים וחלב מיגו דחייל אתמרים חיילא נמי אחלב כו'

ויש לעיין מדוע נקט הגמרא תמרים וחלב ולא תאנים וחלב או ענבים וחלב.

ועיין ריטב"א שכתב דמשום דאיירי רבא בתאנים נקט המקשן נמי תאנים דהיה יכול לומר שבועה שלא אוכל בשר וחלב עיין שם. 

וצ"ע שהרי המקשן אמר תמרים וחלב. ולכאורה צ"ל שהריטב"א גרס תאנים במקום תמרים. אולם לא ראיתי גירסא זו ברמב"ן רשב"א כו' וצע"ק.
גם קשה על גמרא שלנו מדוע באמת נקט המקשן תמרים וצ"ע בזה.

ב) שולחן ערוך או"ח סימן קלה

סעיף ז
אם היו כהן ולוי בבית הכנסת וקרא הכהן וסבור שאין שם לוי והתחיל לברך ברכת התורה שנית אין מפסיקין אותו

סעיף ח
אם אין לוי בבית הכנסת כהן שקרא ראשון מברך שנית במקום לוי אבל לא כהן אחר כדי שלא יאמרו שהראשון פגום

לכאורה קשה מדוע התחיל מרן ז"ל בטעה הכהן וקרא במקום לוי כו' הול"ל קודם שיש דין שבמקום שאין שם לוי אז הכהן מברך שנית ואח"כ לכתוב שבמקום שטעה כהן אין מפסיקין כו' וצ"ע

החותם בכבוד רב,