א. הלכתא יין מזוג יש בו משום גילוי. אע"ג דרבה ורב יוסף אמרי תרוייהו דאין בו, וכן הורה רב אדא בר אהבה, וכן ס"ל לרב פפא, ולא מצינו שום חולק, מ"מ פסק דיש בו משום מעשה דבי עכבורי, וכדאמר רב אשי פירוקא לסכנתא.

ב. אפסינתין, במסוה"ש בשם ערוך דהיינו עם לענה. וכמדומה דיש משקה נפוץ בשם אבסינת, שאכן מיוצר בדרך כלל מאלכוהול של ענבים ויש בו לענה, ואפשר דהיינו האי דהוזכר כאן.

ג. (בעמ' ב') השחליים. רש"י פירש שחוק במים או יין. ולפ"ז ל"ש בזה ניקור, והא דאמר בסמוך דאי אית ביה ניקורי חיישינן, קאי רק על כותח הבבלי. עכ"פ נראה בסוגיא זו חידוש גדול דיש ענין גילוי גם באוכלין, דאם שייך ניקור בכותח הרי שהוא אוכל, ובכל זאת בני גולה נהגו בו איסור גם בלא ניקור מדין גילוי. וכן בהמשך הסוגיא לגבי אבטיח. ומ"מ לא משמע דכל אוכל יש בו גילוי, שהרי כתבו על תאנים וענבים דשרי משום שומר פתאים ה'. ויל"ע בדבר זה מה גדריו.