א. איתיביה רב חגא לעולא וכו'. קטע זה הוא בבא שלישית מתוך ברייתא שמובאת בסמוך בשלימותה. ויש לציין שאע"פ שדחה עולא את דברי רב חגא בחריפות, מ"מ למסקנה צדק רב חגא ומיירי הכא בפוגם מעיקרא וקמ"ל דבזה ג"כ אוסר ר"מ. ואדרבא מסקי' דמשביח ולבסוף פגם מודה ר"ש דאסור.

ב. (בעמוד ב') ר"ש לטעמיה וכו'. נמצא מסקנת כל הסוגיא להלכה דפוגם מעיקרא ר"מ אוסר (אף בלא סברת מחמע עיסות אחרות), ור"ש מתיר והלכה כמותו. משביח ולבסוף פוגם מודה ר"ש דאסור. ובאופן שהשביחו שניהם יחד ואח"כ פגמו, יתכן דלא קי"ל כר"ש בהא דאמר איסור ואיסור אין מצטרפין ואולי אף איסור והיתר מצטרפין, וממילא באופן הנ"ל יהיה אסור.