אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו דקאי בבית הקברות של עובדי כוכבים. א"ל: מהו שיסדרו בב"ח? א"ל: גמר 'מיכה' 'מיכה' מערכין. גבי ערכין כתיב "ואם מך הוא מערכך", גבי ב"ח כתיב "וכי ימוך אחיך". מנין לערום שלא יתרום? דכתיב "ולא יראה בך ערות דבר" אמר ליה: לאו כהן הוא מר? מאי טעמא קאי מר בבית הקברות? א"ל: לא מתני מר טהרות? דתניא ר"ש בן יוחי אומר: קבריהן של עובדי כוכבים אין מטמאין. שנאמר "ואתן צאני צאן מרעיתי אדם", אתם אתם קרויין אדם ואין עובדי כוכבים קרויין אדם.

לכך מצינו שנשתטח (אליהו) על בן הצרפית המת, לפי שהיה בן גויה.
ומוסיף הרב שעוועל בהערות שכן פירש רש"י במלכים א יז כא. ועוד הוסיף שלדעת רבינו בחיי, לא נגע בו אליהו, כי אז היה נטמא במגע, שכן מתי עכו"ם אינם מטמאים באוהל, אך במגע ובמשא כן מטמאים. (ור' תוס נזיר ד סע"ב ורמב"ם הל' טומאת מת פ"א הי"ב - הי"ג).
ועוד שם: דבר זה (שאמו גויה היתה) חדש הוא, כי על פי המקורות ישראלית כשרה וצדקנית היתה. ירוש' סוכה ה, א, הובא ברד"ק שם, וכן בפרקי דר' אליעזר פל"ג וכן בתוס' קידושין עא ע"א. ובתורת חיים מביא משו"ת הרדב"ז ח"ה סי' ש"א רג שסותר דברי רבינו מכל וכל.

(רבינו בחיי, על במדבר פרק כה פסוק יא)