מובא בשם הנצי"ב
...קודם שיעמידו לוים את המשכן...

...ונתקשו בזה רש"י ותוספות. והוא מבואר יפה מדיוק לשון המקרא. שעד בואם של בני קהת - לא נגמר ההקמה, מצד שהארון ומזבחות כיונו הרוחות. ["והקימו את המשכן עד בואם" 'עד' ועד בכלל, כמו בכל התורה. ובכך מובן שכל עוד לא הגיעו בני קהת עם הארון והמזבחות - לא הקימו בני גרשון ובני מררי את המשכן. ולא עוד אלא שהארון והמזבחות כיוונו את הרוחות (ירוש' שבת פ"א), ואם כן על פיהם יש להקים את כל המשכן. ובכך מתורץ הקושי שניצב בפני רש"י, שרש"י יוצא מהנחה שתחילה בנו בני גרשון ומררי את הקלעים והחצר והיריעות וכו', ורק אח"כ הניחו בני קהת את הכלים במשכן.]

(הרחב דבר, במדבר פרק י פסוק כא)
דברי הנצי"ב כמעט מתאימים להסבר שהצעתי במאמרי על סדר המסע, אבל הגורם המכוון היה רק הארון ולא המזבחות. אבל הסברו חלקי מאד. מי שמעוניין להבין יותר לעומק ובהרחבה ייאלץ לקרא את המאמר על 'סדר המסע' בחלון המאמרים כולו.
ואין להתפלא - כנראה רש"י ובעלי התוספות לא ראו את הירושלמי והברייתא דמלה"מ, כמו גם במאמר השני היום על 'השינויים במבנה מזבח העולה במהלך הדורות'.
וכדאי לקוראו כי הוספתי בו פרק חדש ומקורי ( ואודה לכל מי שיעיר לי או יגיב על שני המאמרים הארוכים הללו )!
מה שמעניין אותי כיום הוא עצם התופעה שלפני רש"י ובעלי התוספות לא היו כל הירושלמי וגם לא כל הברייתא דמלה"מ. מה בדיוק היה ומה בדיוק לא היה ובעיקר מדוע, מדוע כתבי היד בהם הם השתמשו היו חלקיים בלבד. וגם היקף התופעה, כלומר אלו מסכתות ירושלמי היו לרש"י ואלו לא.