לפי סיפור הגמרא ר' פנחס בן יאיר מדבר - משוחח עם הנהר גינאי כדבר איש אל רעהו. ברור שזו רק צורת ביטוי ספרותית. אפילו משרע"ה לא דבר עם ואל ים סוף אלא עם הקב"ה ( כיצד מדברים עם הקב"ה ? ).
מה אם כן בא הביטוי הספרותי לומר - שהוא התפלל אל הקב"ה כדי שייבקע הנהר ? מדוע אם כן לא כך מסופר הסיפור , שרפב"י התפלל וניהל דו שיח עם הקב"ה ישירות, והרי על זה נשפכו כבר קולמוסים רבים, שאין לאדם להתפלל אל המלאכים אלא אל הקב"ה ישירות ?!