הגמרא מתארת כי ר' טרפון קרא לבני אחותו "יוחני".
רש"י מסביר כי: "מילתא בעלמא הוא דקאמר כדי לפתוח פיהם".

אולם, ניתן לקשור זאת לפרשת השבוע:

המדרש על פרשת בשלח אומר כך:

"היו המצריים עושין כשפים ועולין מן הים . אמר הים: "פיקדון שהפקיד לי הקב"ה, היאך אניחנו?!". מיד היו המים רצין אחר כל מצרי ומצרי, ומורידן לים, שנאמר: "וישב הים לפנות בוקר לאיתנו, ומצרים נסים לקראתו" וגו’. "לקראתם" לא נאמר, אלא: "לקראתו" - לקראתו של כל מצרי ומצרי.
שני מכשפים היו במצרים: יוחני וממרא, ועשו להן כנפיים בכשפים, ופרחו באויר, וניתלו ברומו של עולם. אמר גבריאל: "ברוב גאונך תהרוס קמיך". מיד אמר הקב"ה למיכאל: "לך ועשה בהם דין". תפסן מיכאל בציצית ראשן, וקיעקען על פני הים. הדא הוא דכתיב: "אתה פוררת בעזך ים, שברת ראשי תנינים על המים".

(ילקוט שמעוני שמות יד, רמז רלה)