יש היום כמה מאמרונים על הזכות הנובעת מהפייסות ( גורלות בלשון מקרא ).
א. עקרונית, כל עוד את עיקר העבודה עושה הכהן שזכה בפיס קשה לקבל שיש מניעה שיעזרו לו.
כמו שביום הכיפורים יכול הכה"ג לעשות את כל העבודות אבל יכול גם לאפשר לזוכה בפיס לעשות חלק, למשל שהזוכה בדישון המנורה ייטיב את חמשת הנרות שבהטבה הראשונה והכה"ג את שני הנרות שבהטבה השניה. וכן סייעו בידיו בעבודות נוספות . אם לכה"ג סייעו מדוע שלא יסייעו לכהן רגיל ג"כ ?
ב. בכלל, לשיטת רבי יוסי ( שלא נפסק כמותו להלכה אבל איננו יודעים כיצד היו הדברים בפועל לאורך ההיסטוריה ), יכולים לדשן את הנרות עד שבעה כהנים, כל אחד נר אחד ( וברב עם הדרת מלך ) ואז את ההדלקה או ההטבה האחרונה יעשה הזוכה וישלים.
ב. גם אצל הלויים אין מניעה לסייע זה לזה בתנאי ששני הלויים שייכים לעבודה המסוימת.
קשה להאמין שהכהנים והלויים לא סייעו זה לזה, במיוחד לכהנים קשישים/מבוגרים בעבודות כבדות, כמו הרמת מחתות וחלקי קרבנות.
אבל אשמח לקרא וללמוד בעניין מהלמדנים שבכאן.