הגמרא בדף סז עמוד ב הביאה את משנה ו מפרק ג במסכת קינים כדי להוכיח שהמסכת היא כשיטת ר' יהושע.
אבל - המשנה כל כך ארוכה (וכל כך מסבכת אותנו עד שמצליחים להבין את המשנה) - וכל ההוכחה זה רק מהמשפט האחרון שהגמרא מצטטת ("א"ר יהושע זהו שאמרו...") - אז בשביל מה הגמרא מביאה את כל המשנה בשלמותה?

חשבתי אולי להציע:
בנוגע לסדר זרעים וטהרות - ידוע - שדרך הגמרא "לנצל" הזדמנויות שכאלו ולהאריך בסוגיות מזדמנות של זרעים וטהרות, מכיוון שאין עליהם בבלי - ואולי כך נכון לומר גם לגבי מסכת קינים שאין עליה בבלי [למרות היותה מסדר קדשים, שיש עליו בבלי]?