כל פרשה שהיתה "חביבה" על דוד,
פתח בה באשרי. וסיים בה באשרי.
מבאר תוס' ד"ה כל
לאו דוקא פתח באשרי וסיים באשרי.
אלא חתימה... מעין פתיחה... וכן הרבה פרשיות
שמתחילות בהללויה ומסיימות בהללויה.

וצ"ב. מה כל כך "חביב" בפסוקי דזמרה אלו ?

שמעתי מהרב שטיינמן זצ"ל
שבפרקים אלו, יש רק דברים טובים !

לפ"ז נבין את מה שהיה קשה בדף ד:
ראינו שדוד הע"ה לא כתב באשרי את אות נו"ן
בגלל שהיא מבטאת/יכול להשמע "נפילה"
וצ"ע. הרי רואים בהרבה מקומות בתהילים...
שהוא כן כותב ענייני "נפילה".
אז מה הבעיה לכתוב גם "נפילה" באשרי ?

בגלל שהיא היתה חביבה עליו !
כאן......
רק דברים טובים !