עם פתיחת פרק כיצד מברכים - אנו קוראים בתורה על מן שירד מהשמיים. מה יש לברך עליו?
אם תרצו לטעום טעם צפיחית בדבש ממליץ לקרוא את דברי הבני יששכרבני י חיבורו המרכזי של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב

בני יששכר מאמרי השבתות מאמר ג - ברכת שבת
והנה דכירנא כשהייתי מסתופף בצל קדשו של כבוד מחותני הרב הקדוש מהרצ"ה מזידיטשוב זצוק"ל נפל מילתא בפומיה לחקור האיך היה ברכת המן, ואני הייתי משיב שמצאתי כך להרמ"ע דלעתיד יברכו המוציא לחם מן השמים, ונפל ויכוח בדבר בין החברים, נענה אחד מן החברים הלא הוא הרב המקובל מו"ה ישראל דוב זלה"ה אשר כמדומה לא בירכו ברכה על המן כל עיקר כיון שהוא לחם אבירים נבלע באיברים [יומא עה ב] שלא היה בו בירור, כי כל עיקר הברכה לברר ניצוצין ולהפרידם מן הפסולת, ובמן לא היה פסולת, ונהניתי מאד כי לדעתי הדברים קרובים אל האמת, והייתי מתמיה לפי זה על הקדוש מהרמ"ע שכתב שנצטרך לברך עליו לעתיד.
  והנראה להיות אכילה ההיא תהיה באתר עילאה יתיר בסוד הקדש חכמה, כי כבר יגיע זמן השגת חכמת מושכלי התורה, והנה כתיב כלם בחכמה עשית [תהלים קד כד], במחשבה אתברירו [זוה"ק ח"ב רנ"ד ע"ב], והנה המן הוא לחם מן השמים כמו"ש לעיל בשם הזהר, וכשיתעלה על ידי אכילתינו לאתר עילאה יתיר אתר דאיקרי קדש שוב יהיה לו בירור (והנה זה אני אומר בדרך אפשר ואין לי סמך מדברי רבותינו בזה).
  ותתבונן זה דגם הצדיקים כשיושבים בגן עדן כשרוצים להעלותם למדרגה יותר גדולה מצטרכים שוב לבירור חדש, על כן שוב דנין אותם כמו שאמרו רז"ל [חגיגה ד ב] אצל שמואל הנביא שהיה מתיירא מן הדין (זהו דרך אפשר ולא קבלתי זה, ואם נאמנו דברינו) הנה יצטרכו אז לברך ברכה על המן, ולפי"ז יש לפרש ג"כ (בדרך אפשר) הגם שלא היו מברכין על המן במדבר בימות החול, אבל בשבת להיות דהאכילה היא בקדש אתר עילאה יתיר, הוצרכו לברכה, זה הכונה לפי"ז ויקדש אותו קדשו בברכה, (זהו בדרך אפשר).
  ובזולת דברי הרמ"ע ז"ל יש לומר דבאמת לא היו מברכין על המן בימות החול שום ברכה מטעם הנ"ל, אבל בשבת עם היות שלא היו מברכין ברכת הנהנין, עכ"ז להיות שבת הוא קדש והאכילה בו כעין אכילת קדשים היו מברכין ברכת המצוה אשר קדשנו במצותיו וצונו לאכול סעודת שבת, וזהו וקדשו בברכה, זה מה שנראה לדעתי לפרש כעת, והש"י יודע האמת