ולעביד מר כב''ש דמקילי טפי דתנן צלף ב''ש אומרים כלאים בכרם וב''ה אומרים אין כלאים בכרם אלו ואלו מודים שחייב בערלה הא גופא קשיא אמרת צלף ב''ש אומרים כלאים בכרם אלמא מין ירק הוא והדר תני אלו ואלו מודים שחייב בערלה אלמא מין אילן הוא הא לא קשיא ב''ש ספוקי מספקא להו ועבדי הכא לחומרא והכא לחומרא

מדברי הגמרא עולה שכיוון שכל המקל בארץ הלכה כמותו בחו"ל היה מקום להקל יותר ולפסוק כב"ש ולא כר"ע ורק בגלל שב"ש במקום ב"ה אינה משנה לא פסקנו כמותם בחו"ל
ולי אני הקטן לא ברורה אפילו ההו"א לפסוק כב"ש שהרי הם אינם מקילים בארץ אלא מספק מחמירים לשני הצדדים ורק בחו"ל יוצאת קולה כי ספק עורלה בחו"ל מותר אבל בארץ הם החמירו ולא הקלו לכן אין מקום לפסוק כמותם בגלל הכלל כל המקל בארץ הלכה כמותו בחו"ל כי באמת הם לא הקלו בארץ